בלקו"ש חכ"א ע' 156 ואילך מבאר כ"ק אדמו"ר בביאור אריכות דברי הרמב"ם (פ"ד הל' ביהב"ח) דהא דבנה שלמה מקום לגנוז הארון הוא הלכה בבנין הבית. והיינו שהארון היה לו ב' מקומות: א) מקומו הגלוי (על האבן שתיה בקדה"ק), ב) מקום לגנזו "למטה" מקדש הקדשים "אוך דער ארט איז מלכתחילה א חלק פון דעם בית". וכ' עוד: "...כשם ווי צוליב שלימות המקדש מוז געבויט ווערען א מקום (קדה"ק) וואו דער ארון זאל שטיין באופן גלוי, אזוי דארף דער ביהמ"ק אויך האבען א מקום גניזה (אין קדה"ק) פאר דעם ארון (און דערמיט ווערט באווארענט די נצחיות פון קדש הקדשים, היות אז דער ארון איז א חלק (עיקרי) פון קדה"ק, כנ"ל)". (וממשיך עוד שם ע"ד הנ"ל).

ומבאר עוד שם בההערות ענין זה, ומביא בהע' 32 דעפ"ז מבואר מה שכולל הרמב"ם באותו ההלכה ע"ד צנצנת המן ומטה אהרן, "כי מזה מוכח עוד יותר שגם במקום שנגנז הארון הוי מקום ארון, שלכן בענינים אלה שדינם הוא להיות במקום הארון נגנזו עמו...".

ואואפ"ל עפ"ז דמובן ויומתק גם הא דהשמיט הרמב"ם הארגז ששגרו הפלישתים דמונח שם (כמבואר בגמ' יומא דף נ"ב ובב"ב דף י"ד), וביומא איתא שזה אכן נגנז ביחד עם שמן המשחה וצנצנת המן כו' (וגם הס"ת דמונח ביחד עם הארון (ב"ב י"ד)): (בנוסף שאין בעניינים אלו הלכה ודין להיות מונחים אצל הארון, כפי שלומדים מג"ש לענין המן, מקל אהרן, ושמן המשחה - וראה גם בגבורות ארי המצויין בהע' שם), משום דבאלה אין הדגשה מיוחדת והלכה שיהיו מונחים במקום הארון (אלא שיהיה בצד הארון) לכן אין שייך להזכירו כאן.

והנה בנקודה זה יש להמתיק גם: מה שהקשו התו"י (יומא דף נ"ב) על המובא בגמ' שיש ג"ש בהא דנגנז מקל של אהרן ביחד עם הארון, דלמ"ל ג"ש הלא יש ללמוד מהפסוק עצמו ד"ויניחהו אהרן לפני העדות", דמשמע מפסוק זה עצמו דזה מקומו המיוחד לו. ומת': דהו"א "לפני העדות" היינו מרחוק קמ"ל ג"ש דבעי שיהיה סמוך לו.

ולכאו' ישלה"ב בקושייתם: דהרי אולי נאמר שבלי הגז"ש היינו מפרשים דבעי להשים "לפני העדות" דווקא כשהארון הוא במקומו דאז הוא עדות, אבל כשאינו במקומו אפשר שאין זה "לפני העדות".

ולפי דברי אדמו"ר מובן: דגם כשהארון הוא בגניזתו הרי זה נמצא ב"מקומו" והיא בבחי' עדות1.

וכן יש להעיר שבזה יומתק לשון הגמ' (בהשיטה דהארון נגנז) דאומרים בזה "במקומו" נגנז, דיש לומר שהכוונה היא (גם) שגניזתו הוא מקומו שלו. שהיא המקום המיוחד לו לכתחילה.