בלקו"ש ח"ל (ע' 37 הערה 19) מפרש כ"ק אדמו"ר זי"ע שהא דמפרש"י את הפסוק (לך יב, ז) "ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו", "..על בשורת הזרע ועל בשורת א"י", ה"ז לשלול פי' הרמב"ן ועוד שבניית המזבח הייתה ע"ז שנראה אליו ה', ומבאר הטעם שרש"י אינו מפרש כן וז"ל "כי לא מצינו שבכל פעם שנגלה ה' לאברהם בנה מזבח - ראה לדוגמא ריש (וסוף) פרשתנו".

ולכאו' צ"ע: מנ"ל שבאמת לא בנה מזבח בכל פעם שנגלה ה' לאברהם, אולי י"ל שכן בנה, והטעם שאי"ז מפורש בקרא, כי ע"י שנכתב בתורה פעם אחת, אי"צ לפרש עוד פעם כי זה כבר מובן מעצמו, כי מאי שנא.

ולכאו' צ"ל שכוונתו, שאם כן, הו"ל להתורה לפרש כן בפעם הראשונה, ומזה יהיה מובן בדרך ממילא בנוגע לשאר הפעמים, אבל אין מסתבר שזה יהיה נכתב בפעם השני'. ובנדו"ד הרי עוד לפני הפעם ההוא שבנה מזבח לה' הנראה אליו, כבר נתגלה אליו ה' - היינו בתחלה הסדרה במ"ש "ויאמר ה' אל אברם לך לך וגו'" ושם לא מצינו שבנה מזבח.

ולכן מדייק לכתוב "ראה לדוגמא ריש (וסוף) פרשתנו" - שתיבת "וסוף" מוסגר בחצע"ג, כי עיקר קושייתו הוא מריש פרשתינו, שזה לפני הפסוק "ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו" (אבל צע"ק, לפי"ז, כוונת תיבת "(ראה) לדוגמא וכו'").

אבל יל"ע, שהרי אפ"ל שרק כאשר הי' "וירא ה' אל אברם" בנה מזבח. ופעם הראשונה שהי' זה, ה"ז בנדו"ד של "ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו", משא"כ בתחלת הפרשה הרי לא כתיב "וירא ה' אל אברם" כהקדמה ל"ויאמר ה' אל אברם לך לך וגו'", ולכן שם לא בנה מזבח.

ואין לומר שהיות וה' דיבר אל אברהם, מוכרח שנגלה אליו ה' - כי א"כ למה באמת לפעמים כתוב הקדמה זו ולפעמים לא, אלא עכצ"ל שישנם דרגות בההתגלות, והתגלות של "וירא ה'" הוא נעלה יותר מדיבור ה' בלי הקדמה זו.

- ומפורש כן בלקו"ש ח"כ (ע' 62) וז"ל (מתורגם מאידיש): "מצינו בכמה מקומות - כאן בר"פ לך ובכו"כ מקומות - שכתוב "ויאמר ה' אל וגו'" בלי הקדמת "וירא ה' וגו'"; שמזה משמע שגם כאן [בפ' לך יב, ז. יז, א] ה"וירא" הוא ענין לעצמו (ולא רק בשביל האמירה)...". עכלה"ק -

ובמילא אפ"ל שרק בדרגא זו של "וירא" בנה מזבח, וא"כ שוב מנא לן שלא בנה בשאר הפעמים שנראה ה' אליו. וצ"ע.