ראש הישיבה, ישיבה גדולה - מיאמי רבתי
בגליונות האחרונים שקו"ט במ"ש בלקו"ש (ח"ב ע' 321) "אין מצוות אין דאך פאראן דער ענין פון הידור מצוה, און עס קען זיין - ווי די גמ' זאגט - אן אופן וואס מען זאל טאקע מקיים זיין די מצוה און פונדעסטוועגן ניט יוצא זיין" - שצ"ע מהי הכוונה בזה, ולאיזה גמרא הכוונה?
והעיר בני הרב לוי יצחק שי' שלכאו' כוונתו להא דתנן בריש מס' זבחים: "כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה חוץ וכו'" וכן תנן בריש מס' מנחות: "כל המנחות שנקמצו שלא לשמן כשירות אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה חוץ וכו'", - שהיות והקרבנות כשרים הרי קיים מצוה, אבל לא יצא בזה ידי חובתו, כי לא עלו לבעלים לשם חובה.
[אלא שלפי"ז "מען זאל טאקע מקיים זיין די מצוה" אינו מדויק כ"כ, כי עפהנ"ל הול"ל "מען זאל טאקע מקיים זיין א מצוה", שהרי רק מקיים מצוה - מצות הבאת קרבן - אבל המצוה (בה"א הידיעה) שצריך לעשות, לא קיים. וצע"ק].
Download PDF