שליח כ"ק אדמו"ר, בעלוויו, וושינגטון
בלקו"ש חלק ל"ד בשיחה לראש השנה עמ' 180 מבאר הרבי שיטת רש"י בסיום מס' ר"ה, דהא דמפרש דברי הברייתא "תקיעות וברכות של ר"ה מעכבות זו את זו" - שהברכות (מלכיות זכרונות ושופרות) מעכבות את התקיעות והתקיעות מעכבות את הברכות (ודלא כפי' התוס' שם ד"כשמברך מלכיות זכרונות ושופרות מברך שלשתן או לא יברך כלל, וכן תקיעות שברים תרועות אי בקי בשלשתן יתקע ואם לאו לא יתקע" - אבל אין הברכות מעכבות התקיעות וכן אין התקיעות מעכבות את הברכות) הוא לפי שמפרש סיום הברייתא ("מאי טעמא, אמר הקב"ה אמרו לפני מלכיות זכרונות ושופרות: מלכיות שתמליכוני עליכם, זכרונות שיבוא זכרונכם לטובה, ובמה בשופר") ש"ובמה בשופר" קאי על תקיעת שופר שבמלכיות וזכרונות (ולא כהפי' ש"ובמה בשופר" הוא טעם לפסוקי שופרות), שבזה הברייתא מדגישה התלות של הברכות בתקיעות. עיי"ש.
ובהמשך מבאר דלרש"י גדר אמירת הפסוקים של מלכיות וכו' הוא: שהאמירה עצמה פועלת שימלוך הקב"ה על ישראל ויזכירם לטובה, ולא רק להביא ראי' מן התורה על ענינים אלו - כהביאור בדעות שאר הראשונים. ועיי"ש בהשיחה - שזהו הטעם לפירושו "ובמה בשופר" שקאי על תק"ש.
ולהעיר דלפי"ז אוי"ל ביאור בדעת רש"י עצמו בהמשך הגמ' ר"ה דף לה,א, שמביא דעת רב חננאל אמר רב "כיון שאמר ובתורתך כתוב לאמר שוב אינו צריך", וברש"י ד"ה כיון כו' "כלומר כיון שאמר נעשה ונקריב לפניך כמצות רצונך כמו שכתבת עלינו בתורתך, אין צורך לומר מקראות המוספין".
ולהלן מביא רש"י "רבותי מפרשין להא דרב חננאל במלכיות וזכרונות ושופרות" ועיי"ש מה שהקשה ע"ז.
ולביאור הרבי בדעת רש"י מובן ג"כ מדוע רש"י מפרש ש"ובתורתך כתוב" קאי על פסוקי מוסף, כי לשיטתו הרי אמירת הפסוקים במלכיות זכרונות ושופרות פועלים עניניהם ומובן שצריך לאומרו בפרטיות.
ולהוסיף, דבהשיחה שם מבאר דהרמב"ם סובר כשיטת שאר הראשונים בתלות של ברכות ותקיעות. ולביאור השיחה שיטתם הוא דעצם הענין דתמליכוני עליכם וכו' נפעל ע"י בקשת ותפילת בנ"י "מלוך על העולם וכו'". ואמירת פסוקי מלכיות וזכרונות הוא רק להביא ראי' מה"ת על ענינים אלו.
ויומתק לפי הנ"ל מה שפסק (ופירש) הרמב"ם בהל' שופר פ"ו ה"ח "שלש ברכות אמצעיות אלו של ר"ה ויוהכ"פ של יובל שהן מלכיות זכרונות ושופרות מעכבות זו את זו ... ואפילו אמר ובתורתך ה' אלקינו כתוב לאמר ואמר פסוק של תורה והפסיק, שוב אינו צריך כלום".
והמבואר מזה שהרמב"ם לומד בדעת רב חננאל אמר רב ד"כיון שאמר ובתורתך כתוב וכו'" קאי על מלכיות זכרונות ושופרות, ולשיטתו מובן כי האמירה היא רק לסימן ואינה פועלת כנ"ל, ולסימן - גם "ובתורתך כתוב וכו'" יספיק. (אבל ראה בלחם משנה שהקשה בדעת הרמב"ם שסותר א"ע למש"כ בנוסח התפלות דדעת רב חננאל קאי על מוספים וכפי' רש"י, ועי' בערוך לנר כאן מה שתי', ואכמ"ל).
Download PDF