שליח כ"ק אדמו"ר, אשדוד
ב'לקוטי שיחות' (כרך ה עמ' 147) מבואר שמצות כיבוד או"א היתה אחת ההנהגות הטובות שקיבלו ע"ע ב"נ למרות שלא נצטוו.
והנה מהדין (רמב"ם ממרים פ"ה הי"א. שו"ע יו"ד רמ"א ס"ט) שהגר אסור לקלל אביו עכו"ם ולהכותו, ולא יבזהו כדי שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה שה"ז מבזה אביו אלא נוהג בו מצות כיבוד, משמע לכאורה שגם ב"נ חייב בכבוד או"א שלכן משנתגייר אם לא ינהג בו כבוד יאמרו באנו מקדושה כו' - והוא דלא כפשטות הגמ' בקידושין לא, א (בדב"נ) ונזיר ס"א (אלא במי שמוזהר על כבוד או"א),
וציין ע"ז הגרעק"א בגליון השו"ע: "באנו מקדושה חמורה - היינו בנימוסיהם",
ומשמע אכן, כבלקו"ש, שזו הנהגה שהגויים קבלו ע"ע.
החת"ס נהג לצום תענית בכורות ולא סמך על סיום מסכת
בשיחת י"ט כסלו תשט"ז שי"ל לש. ז. (ולפני"ז בס' תורת מנחם - הדרנים על הרמב"ם וש"ס עמ' תפג הערה 141) ע"ד מנהג כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בענין תענית בכורים בערב פסח - שהי' צם וכו'.
ויש לציין למ"ש בשו"ת מהריא"ץ או"ח סי' נב: "גם אני שהתעניתי תליתר שנין בעד בני הבכור, לא הקלתי מעולם לסמוך על סיום מסכת - גם מרן רבינו הקדוש בעל חת"ס ז"ל התענה כל ימיו שהוא עצמו היה בכור" ["ורק לעת זקנתו שהיה חלוש אם נזדמנה לו ברית מילה הקיל לעצמו שהוא הי' מוהל כו'"].
תיקון טה"ד ב'אגרות קודש' כרך כה
ב'אגרות קודש' כרך כה עמ' צו: "מו"ה יצחק מאיר שי'" צויין בשולי-הגליון:
חתנו של האדמו"ר מגור בעל "בית ישראל". וכנראה נשמטו תיבות אחדות, וצ"ל: מגור בעל "אמרי אמת" וגיסו של האדמו"ר ה"בית ישראל".
Download PDF