חבר 'ועד להפצת שיחות'
ידידי הרה"ח ר' דן יואל ליווי שי' העירני על ענין תמוה לכאורה בלקו"ש חכ"א ע' 253 סוף הערה 29, וזל"ק: "מעין דוגמא לדבר: כהן שנתחלל אביו לא נתחלל הבן".
פירוש: בפנים השיחה הובאו ג' סברות בענין קדושת פרטי המשכן והמקדש, ולאופן הג', קדושת הפרטים נוצרה על ידי קדושת הכלל, אבל לאחרי שנוצרה קדושה זו שוב אינה בטילה גם כשמתבטלת קדושת הכלל. ולזה מביא דוגמא, דכהן שיש לו בן כהן כשר (שקדושתו היא תולדת אביו, ואע"פ כשנתחלל האב, נשאר הבן בקדושתו).
ושאלנו לפירוש הדברים, דהיכא תמצא משכחת כזו של כהן שנתחלל, והרי פסול חלל היינו כהן שנולד מביאה אסורה, וא"כ הוא חלל מלידתו, משא"כ כהן שבא על פסולה הנה אף שעביד עבירה מכל מקום לא נעשה חלל, כדאיתא במשנה סוטה (כג, א) "וכהן אינו מתחלל" ("אם נשא גרושה זונה וחללה". רש"י) וכמו שיליף בגמ' שם (ע"ב) ולא יחלל זרעו בעמיו, זרעו מתחלל הוא אינו מתחלל, וגם עבודתו אינה פסולה (ראה בכורות מה, ב: והנושא בעבירה פסולה עד שידירנה הנאה).
וא' מחבריי העיר שאולי טה"ד יש כאן, וצ"ל: כהן שנתחללה אמו לא נתחלל הבן. וצ"ע.
Download PDF