המג"א בסי' תרעא סק"א כ' שנ"ל דאם אין לו שמן הרבה יתן באחד שמן כשיעור והמותר יחלק לכולם, שאם יעשה לכולם בשוה לא ידלק אפי' א' כשיעור. והיינו דמוכרח יותר לראות להדליק לפי עיקר המצוה, מלהדליק לפי אופן ההידור - אבל הוא ספק דלא יקיים עיקר המצוה כלל (שלא ידלק אפי' נר אחד כשיעור, ולפי תי' א' בגמ' צריך ליתן כשיעור).

והנה יש להעיר בזה: דלענין ההידור יש בזה הידור גם כשאינו דולק כל הזמן דחצי שעה, כיון שדולק קצת זמן שמפרסם גודל וחידוש הנס. והגם שהיה לבע"ד לחלוק שאולי מוטב יותר ליתן שמן לנר הב' שידלק כשיעור הזמן מלחלק בין כל הנרות שידלקו זמן קצר, מ"מ פוסק המג"א דיותר ראוי לחלק לכולם בשוה.

ואין לומר הטעם: דכשידליק רק חלק מנרות ההידור אין בו הידור, דאין זה מראה על "ימים היוצאים"1, דמ"מ כיון שמראה הוספה בהנס שמוסיף בנרות הרי יש כאן קצת הידור, וכמבואר בלקו"ש ח"כ ע' 210 דגם לטעם ד"ימים היוצאים" אם אין לו כל הנרות (שמצד טעם ד"כנגד ימים היוצאים"), יש לו להדליק כמה שיש: "זאל ער פונדעסטוועגען צינדען עכ"פ כנגד א טייל פון די ימים היוצאים, וויבאלד אז דערמיט איז ער מוסיף אין דער עצם המצוה, די נרות חנוכה זיינען ביי אים מער בשלימות, און זיינען מפרסם (ניט נאר דעם עיקר נס הנרות, נאר) אויך די הוספה אין דעם נס לגבי דעם ערשטען טאג...".

והגם דהרבי בהשיחה שם הסיק דלטעם ד"מעלין בקדש ואין מורידין" (שסובר גם דאין לנרות הנוספים שייכות לעצם המצוה כמבואר שם בהשיחה) מסתבר לומר שאם אין לו מספר נרות של הלילה, שידליק רק נר א' שהוא עיקר המצוה, שאם יוסיף על עיקר המצוה ומדליק פחות ממה שהדליק אמש הרי הוא עובר ב"ואין מורידין", משא"כ אם ביום זה מקיים המצוה כתיקונה העיקרית "נר איש וביתו" אין בו בזה גרעון זה2,

מ"מ: אם יכול לסדר באופן שלא ידליק בלילה א' פחות ממה שהדליק אמש, אין גם חסרון זה וידליק גם נרות ההידור באופן שיהיו דלוקים לחצי שעה.

ונראה לומר: שהגם שלענין עיקר המצוה הזמן מעכב בדיעבד לדיעה אחת, מ"מ לענין ההידור אין זה נוגע עד כדי כך, ולכן מה שידליק כל הנרות של הלילה (אפי' לזמן קצר) דוחה מה שידלק חלקם ואפי' לשיעור זמן ההדלקה3.

מי שיש לו י"ד נרות שיש לו ו' נרות נוספים איך ינצלם

הנה יש לו ב' אופנים: א) שידליק בלילה הא' נר אחד, בלילה הב' ב' נרות, בלילה הג' ב' נרות, בלילה הד' ג' נרות. ב) שידליק כל לילה נר א' ובלילה הז' ידליק ז'. ויש לחקור איזה מהם עדיף. וא' האופנים שיש לחקור בזה הוא: האם נאמר שיוסיף בכמות יתירה דלילות, או דילמא עדיף שידליק בלילה הז' ז' נרות דאז יש פרסום גדול באיכות הנס.

בסגנון אחר: האם עדיף להוסיף במעשה הגברא ולכן עדיף ההוספות שלו בכמה לילות, או דילמא עדיף ההוספה בחפצא דנרות כשמבטאים איכות גדול יותר בגודל הנס.

ואולי יכולים לתלות זה קצת בב' הטעמים (וכפי שביאר הרבי בשיחה הנ"ל): לטעם ד"ימים היוצאים" הרי"ז קשור יותר עם ימי החנוכה ובנס דחנוכה, שבכל יום שיוצא מתבטא יותר גודל וחידוש הנס, שלפי"ז אולי עדיף שידליק בליל ז' ז' נרות שבזה מבטא יותר גודל הנס. אבל להמ"ד "מעלין בקדש ואין מורידין" עיקר עניינו הוא שהגברא יוסיף ויעלה בקודש (כמבואר בהשיחה שם), ולכן מתאים יותר שידליק באופן הא' כיון שאז יוצא ש"מעלה בקדש" ג' פעמים (משא"כ כשמדליק באופן הב' ש"מעלה" רק פעם א')4 5.

1) וכפסק החיי"א (מובא במשנ"ב כאן סק"ה) ש"מי שיש לו ט' נרות ידליק בליל שני ב' נרות, ואם יש לו י' נרות אעפ"כ לא ידליק רק בליל ב' שתיים, ובליל ג' לא ידליק שתיים רק אחת", ד"שתיים אינו לא כמר ולא כמר", ולשיטתו מובן יותר בעניינינו שאין ענין לחלק לג' נרות ביום ד' וכיו"ב, כיון שאינו לא כמר ולא כמר. (וראה בספרים השקו"ט בכ"ז).

2) והוא ע"ד מה שלומד הכתב סופר או"ח סי' קלה, שפוסק לפועל דמוטב שלא ידליק רק נר א' "דע"י שמוסיף ואינו מוסיף כמנין הראויה לאותה לילה כל המוסיף בזה גורע וממעט בנס לילה זו, וכשאינו מדליק רק נר א' אינו בבל תגרע כי נר א' אינו לזכרון רק לגוף הנס ולא למספר הימים כנ"ל פשוט...".

אבל כ"ק אדמו"ר לומד זה רק למ"ד שהטעם הוא "מעלין בקדש ואין מורידין" (דאז אין נרות הנוספים שייכות לעצם המצוה ובמילא יוצא שעובר א"אין מורידין") אבל לא למ"ד "כנגד ימים הנכנסים" (דאז כיון שנרות הנוספים הם חלק מגוף המצוה, לכן צריך להדליק "וויפיל ער האט" להוסיף כמה שיכול במצוה עצמה). משא"כ בכתב סופר הנ"ל אינו נראה שמחלק לפי המ"ד, ומפרש באופן סתמי, שאם מוסיף שלא כמספר שהדליק אתמול הרי הוא ע"ד "בל תגרע".

3) והגם דבשיחה שם ביאר כ"ק אדמו"ר דלפי הטעם "כנגד ימים היוצאים" הרי גם ההוספה נעשה חלק מהמצוה, והם "חפצא" דמצוה, מ"מ יש לומר שאינם כ"חפצא" דעיקר המצוה ממש, וכל' הרמ"א (תרע"ד ס"א) "דעיקר מצותו אינו אלא נר א' והשאר אינו למצוה כ"כ" וכביאור הרבי שם הע' 16.

4) אלא שאינו מוכרח: שגם מצד ה"גברא" יש לומר שכשמדליק פעם א' שבעה נרות יש אצלו עדיפות ב"מעלין" יותר ממה שמעלה ג' פעמים, אבל פחות נרות.

במילים אחרות: גם מצד ה"גברא" יש לחקור: האם עדיף "כמות" העשיות היינו שמעלה כמה וכמה פעמים (ע"ד המבואר בענין "הכל לפי רוב המעשה" בתניא ובשיחות כ"ק אדמו"ר), או שיש מעלה אצל הגברא ב"איכות" ההעלאה כשמדליק פעם אחת 7 נרות.

5) והיה אפשר לומר מסברא אחרת דעדיף אופן הב' כיון שבאופן הא' יוצא שעובר א"אין מורידין" שמיום ד' ואילך מוריד ג' פעמים, משא"כ באופן הא' מוריד רק פעם א' (בליל השמיני).

אבל לפי דברי הרבי בסיום השיחה הנ"ל אינו: דהא דמשנה מסגנון הדלקה ד"מהדרין" (שהדליק אמש כמה נרות) ועכשיו מדליק נר א' גרידא, אין בזה משום "אין מורידין" (ורק אם מדליק כמה נרות ומדליק פחות מאמש אז עובר ב"ואין מורידין").