בלקו"ש חט"ו שיחה א' לפ' בראשית, מבואר באריכות הטעם שהתורה מתחילה באות ב', "בראשית", ולא באות א', שהוא משום שה'א' שבתורה אינו הקריאה והלימוד ב"בראשית" ואילך, אלא ההתמסרות לנותן התורה.

ובסיום השיחה מבאר, שזהו ענין ההקפות והריקודים שעושים בשמחת תורה לפני התחלת הקריאה בפ' בראשית, שענינם ההתמסרות לנותן התורה שלמעלה מהבנה והשגה.

והועתק ענין זה בס' הערכים חב"ד אותיות התורה אות ב' עמ' שיד הערה 344, וז"ל: "וזהו גם מהטעמים על מה שהתחלת הקריאה דפ' בראשית היא בשמח"ת (לאחרי הקפות): על ידי הריקודים דשמח"ת "לוקחים" את עצם התורה שלמעלה מהשכל, מה שהיא מיוחדת עם "נותן התורה"; ולאחרי הכנה זו - גם בהקריאה (והלימוד) דתורה נרגש שזה (הקריאה והלימוד) הוא ענין השני, הבי"ת דתורה".

ואולי יש להוסיף לחידודא, שביאור זה נרמז בכך שסדר ההקפות מתחיל באות א' - "אתה הראת", (וכן ההקפות עצמן: "אנא ה' הושיעה נא"), לרמוז שההקפות והריקודים מבטאים את הענין ה'א' שבתורה, ורק לאחר מכן באה הקריאה בפ' בראשית שמתחילה באות ב' - ענין הב' שבתורה. וק"ל.