E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ נח - תשס"ז
הלכה ומנהג
שינויים ששינה המחברבדפוסים השונים של ה'קיצור שלחן ערוך'
הרב ברוך אבערלאנדער
שליח כ"ק אדמו"ר זי"ע - בודאפשט, הונגריה

זכה הגאון רבי שלמה גאנצפריד1, דיין וראב"ד אונגוואר, שספרו 'קיצור שלחן ערוך', שיצא לאור לראשונה באונגוואר בשנת תרכ"ד, נפוץ עד מהרה, "ובחיי המחבר נדפס לפחות אחת עשרה פעם (כנראה יותר)2 ולאחר מכן במאות מהדורות בעברית, ביידיש ובשפות רבות, עם פירושים והוספות"3. וה'בית עקד ספרים' (ק/991) מציין בשם ה'אוצר ישראל': "מן הספר הזה נדפסו לכל הפחות עד חמש מאות אלף טפסים" (אמנם לא רשם 11 דפוסים בחיי המחבר)4.

ב'שער' המהדורה הראשונה הוא רשם את מטרת הספר: "לתועלת המון עם ה'..אשר קצרה דעתם ללמוד ולהבין דברי הש"ע ומפרשיו..וקבצתי מכל ארבעה חלקי שו"ע..את הדינים הנצרכים ומוכרחים לכל איש ישראלי לדעת אותם וכתבתי אותם בלשון קל...". על הצלחת הספר יעידו גם ההוצאות שנדפסו בניגוד לרצונו של המחבר. בעיתון 'המגיד' מא' תמוז תרל"ג5 פירסם המחבר מודעה: "אל תשכן באהליך עוולה. בשבטי ישראל אודיע כי ספרי 'קיצור שלחן ערוך' אשר ר' נתנאל דוד זיסבערג הדפיסו בווארשויא, הדפיסו שלא ברשותי!..גם זאת אודיע כי ר' יעקב עהרענפרייז בלבוב העתיק ספרי הנ"ל לעברי דייטש והדפיסו שמה (ג"כ שלא ברשותי) וקלקלו בשיבושים הרבה מאד, תלה בי בוקי סריקי ונתן מכשול גדול לפני עם ה'!..."6.

בכל פעם כשהדפיס את הספר מחדש עידכן אותו המחבר והוסיף ושינה בו, ו"עשה קודם פטירתו מהדורא חדשה על הספר..עד שכתב במכתבי העתים ובהקדמתו למהדורא החדשה בזה הלשון: בשבטי ישראל אודיע, כי עשיתי בעז"ה 'מהדורה חדשה' מספרי קיצור שלחן ערוך, אשר כבר נדפס זה שלש עשרה פעמים..וכעת אספתי כל התקונים מן השלש עשרה פעמים ועשיתים לאגודה אחת והוספתי עליו עוד דברים נחוצים..."7.

מעטים המקרים אשר בהם נשארו זכרם של המהדורות השונות של פסקי ה'קיצור' בספרי הפוסקים, אמנם אציין בזה שני תיקונים אשר קשורים לנוסח התפילה שמופיעה גם אצל אדה"ז בסידור ולפסק אדה"ז בשו"ע שלו, ובפרט שהרי פסקי אדה"ז הם אחד היסודות של הספר 'קיצור השו"ע' וכדברי המחבר בעצמו במכתב8: "וידע רומעכ"ת כי בחבורי ספרי זה קש"ע שמתי לי ליסוד מוסד במקום - ספק ומחלוקת - אזי הלכתי אחר הרוב משלשה גדולי ישראל בעלי הוראה אלו, הגאון בעל חוו"ד בסידור ש[לו והגאון בעל התניא] והגאון בעל חיי אדם..."

"הנהגה טובה שנהגתי שלש פעמים"

ב'שער הכולל'9 הביא מה שתמה ב'קיצור שלחן ערוך': "וצ"ע מה שאומרים [בהתרת נדרים] שנהגתי שלש פעמים והלא אין חילוק ואפילו לא נהג רק פעם אחד צריך התרה עיין ב"י יו"ד סי' ריד". והעירו ע"ז10: "הערה הנ"ל לא נמצאת בקיצור שו"ע שלפנינו (סי' סז ס"ז), אך כנראה שהיתה במהדורות קדומות ותוקן לאחר זמן, שהרי מביא [שם] הך דהנהגה שלשה פעמים בחצאי ריבוע".

ובדקתי בדפוס הראשון של 'קיצור שו"ע', אונגוואר תרכ"ד, ושם מופיעה הערה זו בשינויים קלים בדיני חודש אלול בשוה"ג לסי' קכה סט"ז11: "קצת צ"ע בנוסח התרת נדרים שנהגתי שלשה פעמים, והרי אין חילוק אפי' לא נהג רק פעם א'. ע' ב"י יו"ד סי' ריד", ואכן שם בהל' נדרים בסי' סז ס"ו12 נאמר רק: "מי שנהג איזה חומרא..אפי' לא נהג כן רק פעם הראשון אלא שהי' בדעתו לנהוג כן לעולם ורוצה לחזור מפני שאינו בריא צריך התרה...", ולשיטתו אזיל שאינו מזכיר הנהגה של ג' פעמים.

וב'שער הכולל' שם כותב ע"ז: "ובאמת אין מקום לתמיהתו ונוסח אדמו"ר ז"ל13 ברור כהלכה", שהרי בשו"ע14 נאמר רק: "אם בשעה שהתחיל לנהוג היה דעתו לנהוג כן לעולם ונהג כן אפילו פעם אחת", ומזה ניתן ללמוד ש"מי שלא היה בשעתו לנהוג כן לעולם א"צ התרה עד שיהי' רגיל בזה המנהג דהיינו שנהג כן ג"פ". וגם בעל ה'קיצור שו"ע' סבר כן במהדורות מאוחרות יותר, והשמיט את ההערה הנ"ל מדיני חודש אלול, ובהל' נדרים בסי' סז הוסיף בחצאי ריבוע: "או שנהג כן שלש פעמים אע"פ שלא היה בדעתו לנהוג כן לעולם ולא התנה שיהיה בלי נדר".

האם מותר לשבור כלים כדי להטיל אימה?

בהלכות שמירת הגוף בל תשחית סי' קפה ס"ג15: "...צריך ליזהר בממונו שלא לאבדו ושלא לקלקלו ושלא להזיקו . . ואפי' כוונתו להראות כעס וחימה להטיל אימה על בני ביתו שאינן נוהגין כשורה ג"כ אסור", ומקור הלכה זו הוא לשון אדה"ז בשו"ע שלו הלכות שמירת גוף ונפש ובל תשחית סוף סי"ד.

אמנם בדפוסים המאוחרים יותר נשמטה הלכה זו האחרונה וב'לחם הפנים' ציין המחבר ע"ז: "במסכת שבת דף ק"ה ע"ב איתא דאי עביד למירמא אימתא אאינשי ביתיה שרי. והעתיקו זאת הרי"ף והרא"ש והסמ"ג. אבל הרמב"ם לא הביא זאת וצ"ע (וע' במ"מ פ"ח מהל' שבת הל' ז') ובש"ע של הגאון בעל התניא זצ"ל כתב שאפי' כדי להטיל אימה על בני ביתו אסור, ומכ"ש דצ"ע טובא".

וב'שער הכולל'16 העיר ע"ז: "ובמחכ"ת לא ראה את דברי המהרש"א במקומו שכתב והנהו רבנן כו' היינו באופן דליכא בל תשחית"17. וב'ישועות חכמה' שעל ה'קיצור שו"ע' שם הוסיף: "וכן נראה דעת הרי"ף והרא"ש שהעתיקו דברים הנ"ל, ולא הביאו מה דאיתא בגמרא תבר נכתמא פרש"י כיסוי הכד, אלמא דאפילו כיסוי הכד שאינו חשוב אסור לשבור אפילו למירמא אימתא, רק דוקא כלים שבורים כדלעיל".

ויש להוסיף מה שנאמר ב'דקדוקי סופרים' כאן, שבכת"י מינכן ועוד אינו מופיע כלל בגמרא: "רבי אבא תבר נכתמא", ועל כן לא הובא ברי"ף וברא"ש18. וכן משמע שלא היה זה בגירסת הסמ"ק, שהרי במצוה קעה הוא אומר: "...וכן כדי להטיל מורא על בני ביתו מותר, וקאמר התם דוקא במנא תבירי". ועפ"ז יש לתרץ קושיתו של ה'שדי חמד'19: "ואף אם מפורש כן בסמ"ק קשה לומר שהגאון בעל השלחן ערוך פסק בסכינא חריפתא כהסמ"ק נגד מה שמבואר בדברי התוספות20 וכן הוא משמעות דעת הרי"ף והרא"ש וסמ"ג מדלא כתבו לחלק בזה...", ולפי הנ"ל לק"מ שהרי אדרבה מזה שהרי"ף והרא"ש לא הביאו את ה"רבי אבא תבר נכתמא", משמע שלשיטתם אסור לשבור אפילו דבר שאינו חשוב אפילו באם כוונתו למירמא אימתא אאינשי ביתיה21.

ולאחרונה נתפרסם מכתבו של אחד הרבנים בדורו להגאון ר"ש גאנצפריד, שכבר העיר לו כנ"ל. המכתב נדפס בספר 'מאזני צדק' ו'הין צדק' להג"מ מנחם מענדל שפירא (שווארטץ), ברוקלין תשס"א, ב'מדור המכתבים' סי' ח'22. ואעתיק בזה עיקרי הדברים:

"אף כי מי אנכי לבא אל שער המלך בלבוש וכו' מאן מלכי רבנן, ויען כי שמעתי אשר דרכו להשיב לכל השואל אותו אפי' בכל מילי ומכש"כ על חיבוריו היקרים, ע"כ לא אמנע גם אנכי מלהציע לפניו מה שעמדתי משתומם על דבריו בחיבורו קש"ע בסי' קצ מדפוס לבוב שנת תר"ל..והנה עיקר דבריו ראיתי בש"ע שלו הנדפס מקודם, ושם איתא ממש כלשון התניא, ולקוחים דבריו משם, אולם בש"ע אשר לפני ראיתי זאת בהיפוך, להתיר למירמי אימתא אאינשי ביתי' וכפשטות הסוגי'.. והמהרש"א בח"א שם (ד"ה שכך אומנתו) כתב..(ועכשיו23 יצא לאור סידור תורה אור ושער הכולל24 ובפ"א אות ה' תפס על הקש"ע מדברי המהרש"א הנ"ל ועיי"ש)..וממילא סרה תלונתו גם מהרב התניא ז"ל, דהוא כתב שפיר גבי בל תשחית אפי' למירמי אימתא אסור וכשקלא וטריא דגמ' דידן, ושיטת המהרש"א שהבאתי, ודבריו בש"ע הראשונים נכונים, ומצוה ליישב זה. וקצרתי שלא ילאה הקורא במכתבי, וכ"ז ברור והנלפענ"ד כתבתי. עבדו המצפה לתשובתו באהבה ובקרוב".

הועתק שם גם מכתב תשובתו הקצר של בעל ה'קיצור שו"ע':

"מכתבו היקר קבלתי ואני בעו"ה חלוש מאד25 ואי אפשר לי להשיב לשום אדם ואתו הסליחה. הכ"ד פה אונגוואר מ"ב למב"י תרמ"ה לפ"ק שלמה גאנצפריד".


1) נולד באונגוואר בשנת תקס"ד, ונפטר ביום כ"ח תמוז תרמ"ו.

2) וראה לקמן שהמחבר בעצמו מעיד ש"כבר נדפס זה שלש עשרה פעמים".

3) י"י כהן: 'חכמי הונגריה' עמ' 350.

4) הדפוס השני נרשם אצלו: "לבוב תר"כ", והיא טעות דמוכח, שהרי זה נדפס לראשונה רק בשנת תרכ"ד! וצ"ל: תרכ"ז.

5) יז, גליון 25. צילומו בספרו של פרופ' נחום רקובר: 'זכות היוצרים במקורות היהודיים' עמ' 99.

6) יש לציין גם לספרו 'שלחן ערוך' של הג"מ שלמה צבי שיק אבד"ק קארצאג בהונגריה (מחבר 'שו"ת רשב"ן', 'סדור המנהגים' ועוד ספרים), שהוא "יידיש דייטשער שלחן ערוך... נאך דעם מוסטער דעם חיי אדם, חכמת אדם, הליכות עולם אונד קיצור ש"ע מר"ש גאנצפריעד ז"ל...". הוספה מעניינת שניתוספה אצלו הוא הנאמר שם (יו"ד כלל לג ס"א בתרגום): "יום ההולדת יחשב אצל האדם כיום מיוחד וחשוב, ויתבונן בעצמו, במעשיו ובהנהגתו איך הם, כמו שמצינו שמספר לנו התורה (פר' וישב) שחגגו את יום הולדתו של פרעה, ובדומה לזה מספר לנו התורה שמשה רבינו אמר לעם ישראל: בן מאה ועשרים שנה אנכי היום, ומזה רואים שהאדם השלם יש לו חיוב להתייחס ליום הולדתו בחשיבות ובכובד ראש". הרב שיק היה רב אורתודכסי, מקורי ויוצא דופן בדעותיו, בעיקר נגד הפילוג העמוק בהונגריה בין האותודוכסים ללא אורתודוכסים, ולדעתו צריכים לקרב אותם וכו' וכו', ועל דא ועל כיו"ב אפקוהו רבני הונגריה מבי מדרשא, ראה 'תל תלפיות' תר"ס עמ' 1, 19, 27, 44, 68 ומש"כ עליו בחריפות בשו"ת 'לבושי מרדכי' מהדו"ק יו"ד סי' פח. ומעניין מש"כ ב'לבושי מרדכי' שם: "ואח"כ שמעתי כי גם בנבואה שלח ידו...", אמנם ראה ספרו 'תקנות ותפלות' שער יד אות ו, שאדרבה דעתו שגם היום ישנו רוח הקודש. וראה 'חכמי הונגריה' עמ' 155-158 ו'תולדות קהילת קארצאג' (ירושלים 1977) עמ' טז-כז ואכמ"ל.

7) הועתק כ"ז ב'קצור שו"ע' מהדורת אשכול, ראה שם בארוכה.

8) נתפרסם לראשונה לראשונה מכת"י ע"י ד"ר מנשה רפאל ליהמן ב'סיני' גל' ניסן-אייר תשמ"ג (ומשם נעתק ב'יגדיל תורה', נ"י, שנה ח עמ' שס). התיבות המוסגרות נוספו ב'סיני' ע"י המלבה"ד במקומות שהנייר המקורי קרוע, וכמה מלים בסוגריים חדים נוספו ב'יגדיל תורה' שם.

9) פרק מא ס"ג.

10) הרב רסקין בהערותיו שעל הסידור עמ' תקה בשוה"ג להערה 9.

11) לפנינו מסומן סימן זה כסי' קכ"ח.

12) לפנינו מסומן סעיף זה כסעיף ז.

13) אין זה נוסח אדה"ז דוקא, וזה כבר מופיע לפניו, ולדוגמא בסידור 'עמודי שמים' להיעב"ץ. אמנם מה שציין 'שער הכולל' שם ס"ד ובהערות הרב רסקין עמ' תק"ד הערה 5 שזה נמצא גם בסידור השל"ה, לא מצאתי את זה בדפוס הראשון של סידור השל"ה, ואין דפוס השני תח"י כעת.

14) יו"ד סי' ריד ס"א.

15) לפנינו מסומן סימן זה כסי' ק"צ.

16) פרק א סוף ס"ה. ובטעות נדפס שם: "גם בקצור שו"ע סימן ק"מ", וצ"ל: ק"צ.

17) וכבר העירו דכדברי המהרש"א מפורש ב'חינוך' מצוה תקכט: "ואמנם הביאו בגמרא מעשים בקצת חכמים שמראים עצמן כעוסים כדי ליסר בני ביתם ולזרזן ומשליכין מידם שום מאכל או שום דבר, ומכל מקום השגחתם היתה בהם לעולם שלא ישליכו דבר שיהא נשחת בזה".

18) אמנם זה ודאי מופיע בגירסת רש"י, ותוספות דלקמן הערה 20, וכן זה הועתק בסמ"ג סוף לאוין רכט.

19) 'פאת השדה' כללים מערכת הבי"ת אמצע סי' מז, ח"ז במהדורת קה"ת עמ' 3184. ויש להוסיף ציון זה לציונים שבשו"ע אדה"ז מהדורת קה"ת החדשה אות קנא, ובפרט שהרבה ממה שצוין שם נכלל בדברי ה'שדי חמד'.

20) קידושין (לב, א) ד"ה רב יהודה.

21) ועפ"ז יש לתקן גם את דברי ה'אמרי יעקב' שעל שו"ע אדה"ז כאן ב'שער הציון' אות קא שהשווה את שיטת הרי"ף והרא"ש לשיטת הסמ"ג והתוספות, וזה אינו וכנ"ל בפנים.

22) וראה עוד דברי הרמ"מ שפירא שנעתקו בספרו של אחיו הג"מ מרדכי שווארטץ 'זרע מרדכי', ברוקלין תשד"מ, דף רפ"ב (ומשם ב'מדור המכתבים' שם סוף סי' ח').

23) כנראה שזה הוספה מאוחרת, שהרי ה'שער הכולל' יצא לאור בוילנא רק בשנת תרנ"ו, ומכתב זה נכתב בשנת תרמ"ה, וכמפורש בתשובתו של הגר"ש גאנצפריד דלקמן.

24) כבר הערתי ב'הערות וביאורים' גליון תתקכב (עמ' 224) שסידור 'תורה אור' עם 'שער הכולל' נתפרסם בחוגים מאד רחבים והוסיף מאד להפצת הסידור עם פסקי ונוסחאות אדה"ז. ויש לציין גם לסידור 'ישועות ישראל' מפלפל בנוסח הקידוש לליל שבת שבסידור אדה"ז: "וכתב בשער הכולל (שנדפס עתה מרב אחד)", וכן הוא מצטט ממנו במקומות אחרים בסידורו; 'לקוטי מהרי"ח ח"א מו, ב: "מצאתי בסיד[ו]ר התניא שנדפס מחדש כתב שם הרב המוציא לאור..."; פירוש 'שערי רחמים' שעל ה'שערי אפרים' לבעל 'מטה אפרים' שער י סל"ז הערה מז: "עיין בס' שע"ת הנספח לסי' התניא ז"ל...".

25) הגאון נפטר כ-14 חודשים לאחרי זה, וכנ"ל הערה 1.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות