בקונטרס "השגחה פרטית" סעיף ה (לקו"ש ח"ח עמ' 283 ואילך) מבאר כ"ק אדמו"ר ש"יש להביא כמה ראיות דהאומרים דאין השגח"פ בדצ"ח .. אפשר שיחזיקו בשיטה דההתהוות היא בכל רגע, וכל גדולי ישראל הנ"ל אין הכרח כלל לומר דחולקים על שיטת הבעש"ט בענין דדברך נצב, אף שלא פירשו הדברים באר היטב בספריהם". ומביא ע"כ ד' ראיות.

וראה בספר שבילי אמונה (ווארשא, תרמ"ז - לר' מאיר אלדבי, חי בשנת ה'ק"י) נתיב ראשון עמ' 18: "אם כן נאמין שהבורא יתברך משגיח בעולם ולולי השגחתו בעולם שבו כל המציאות לתוהו כמאמר הכתוב ואתה מחיה את כולם ודרשו רז"ל החיות אין כתיב כאן אלא מחיה הווה משמע בכל שעה מחיה את כולם. ואמר בלשון חיים כי כאשר יחסר החיות מן החי רגע ישוב מת כן אם יסיר הבורא השגחתו שהוא חיות העולם ממנו רגע אחת נשוב מתים שהוא ההעדר". ולכאו' הוא [בדומה] לשיטת הבעש"ט בענין ההתהוות.

ולאידך כותב הוא שבדצ"ח אין השגח"פ (שם): "וכתב הרמב"ם ז"ל ונמצאו באמונת ההשגחה דעות שונות אינו ראוי לכותבם, אמנם האמונה האמיתית היא שההשגחה האלקית היא בזה העולם התחתון רוצה לומר מתחת גלגל הירח במין ומין מן הדברים אלא שזה יתחלף כי במין אישי בעלי חיים מדברים ישגיח בפרט לבד וזה המין לבדו הוא אשר ישיגם בפרט מטוב או רע נמשך אחר הדין, אבל שאר בעלי חיים כ"ש הצמחים וזולתם אינם כי אם במקרה גמור כי אין להאמין שזאת העכביש טרפה זאת הזבוב מאת הבורא ית' ורצונו .. הנה מבואר כי ההשגחה האלקית אינה כי באישי מין האדם בפרט ובשאר בעלי חיים בכלל לקיים המין".

ולא באתי אלא להעיר.