בלקוטי שיחות חלק לט (עמ' 25) כתב כ"ק אדמו"ר: "תפילין של יד ותפילין של ראש חלוקים בעצם גדרם, דשל יד מצותה מעשה הקשירה, ואילו בשל ראש המצוה היא שיהיו מונחים על הראש". (ובעמוד 24 כתב שיסודו בלשון הכתוב עצמו וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך).

וממשיך דחילוק זה בין תש"י לתש"ר הוא "גם בזמן המצוה, דכיון שבשל יד המצוה היא הקשירה או ההנחה נמצא שקיום המצוה הוא רק ברגע של מעשה הקשירה או ההנחה, משא"כ בתפילין של ראש שהמצוה היא שיהיו מונחים על ראשו, נמצא דכל רגע ורגע שהוא לבוש מקיים מצוה", עכ"ל.

והנה איתא בגמ' (מנחות לה, ב): "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך (דברים כח, י) תניא רבי אליעזר הגדול אומר אלו תפילין שבראש".

ומפרש רש"י בד"ה שם ה': "שכתוב בהם רוב השם שי"ן ודל"ת". ובתוס' ד"ה אלו תפילין שבראש: "ויש עוד לפרש דלכך קאמר אלו תפילין שבראש משום דנראין יותר משל יד דעל של יד אמרינן לקמן לך לאות ולא לאחרים לאות".

על פי מה שכתוב בלקו"ש הנ"ל יש לומר בדרך אפשר עוד טעם למה דוקא תפילין של ראש מפני שהלובשן מקיים מצוה בעת ההיא, משא"כ בתפילין של יד שכבר נעשית המצוה בעת הקשירה ולובשן עכשיו רק לפי שכל זמן שבין עיניך יהו שתים כדאיתא בגמ' מנחות (לו, א).