איתא בלקו"ש (חלק יט עמ' 358) שהטעם שנבחרו למצות ד' מינים דוקא מינים אלו, זהו מפני שדוקא בד' מינים אלו יש בהם את תכונת האחדות, עוד קודם קיום המצוה בהם. שבזה הוא שונה לגמרי מכל עניני העולם שהם בהתחלקות ופירוד.

ומזה שרואים שבד' מינים הם שונים מכל שאר עניני העולם ובהם כן נרגש אחדות, זה מגיע מזה שיש בהם חלישות ב"וועלט'ישקיט שלהם" שזה נובע מהביטול שלהם לאלקות. ע"כ תוכן דבריו הקדושים הנוגעים לעניננו.

ורציתי להעיר הא גופא מהו השורש והגורם לכך שיהיו בד' מינים אלו יותר (תכונת האחדות ו)ביטול לאלקות משאר עניני העולם.

וזאת עפ"י המבואר ב'סדר היום' - 'כוונת הלולב ואגודתו' (ד"ה ואפשר): "כי לכל אילן ואילן או עשב או ירק יש שר שולט עליו ואומר לו גדל. וד' מינים אלו לא השליטם הקב"ה ביד שר ושוטר, אלא כביכול מכחו ומהשגחתו הפרטית הם גדלים. ולזה צוה לנו ליקח אלו הד' מינים מיוחדים לו בחג, להראות לכל שעם ה' אלה, והנה הנם בידו שאין להם פחד ואימה משום בריה בעולם, ואפילו לסמא"ל אין לו כח לשלוח יד בהם, אחר שהם מצויינין ומסומנים בסימן של מלך", עכ"ל.

וי"ל בפשטות שזהו הטעם שבעיני העולם יש בהם את תכונת הפירוד וההתחלקות ופחות ניכר בהם שהם באים מהאחדות האלקית, זהו מפני שהשפע והחיות האלקית שלהם עוברת צמצום דרך השרים שלמעלה, ומפני זה לא נרגש בנבראים כ"כ שורשם האלקי, וזהו הגורם שגם בתכונות הנבראים לא ניכר בהם כ"כ האחדות האלקית. לעומת זאת בד' מינים, היות והם לא עוברים צמצום דרך השרים שלמעלה, לכן החיות האלקית שלהם והאחדות האלקית יותר נרגשת בהם. וזה גורם שגם בתכונה הגשמית שלהם יותר ניכר בהם הביטול והאחדות האלקית.