בגליונות קודמים (תתטז - עמ' 31, תתיז עמ' 37-36) שקו"ט במקור הפירוש שהובא בלקו"ש ח"ב עמ' 330 שהמחלוקת שהיתה אצלם עצמם, מחלוקת שאינה לש"ש - זו מחלוקת קורח ועדתו.

והר"ש שי' מטוסוב ציין לספר נועם אלימלך, ולמקור קדום יותר - עקדת יצחק (להר"י עראמה), אלא שקצת צ"ע שא"כ למה לא צויין להם בפירוש.

ולולי דמסתפינא אולי אפ"ל שהובאו הדברים מפירושו של המלבי"ם עה"פ קרח טז א-ב שמבאר באריכות איך שמחלוקת לש"ש כל כת משני צדדי החולקים מתאחדת בעצמה, כי כולם מתכוונים לתכלית אחת - לש"ש; אולם מחלוקת שאינה לש"ש רק מפני אהבת הכבוד ואהבת עצמו, אז יש מחלוקת וניגוד גם בין האנשים. שהתאחדו לעמוד בצד אחד, כי כל אחד מהיחידים מכוין תועלת עצמו ומתנגד לכוונת חבירו, שהוא ג"כ מכוין תועלת עמו, כענין שהיה מחלוקת קורח ועדתו כי כל אחד מהעדה הרעה הזאת התכוין כוונה אחרת מתנגדת לזולתו.

ומבאר שם שהתחלקו לג' קבוצות: א) קרח שרצה בכהונה גדולה, ב) דתן ואבירם ואון בן פלת שהתלוננו על שניטלה הגדולה משבט ראובן (הבכור) וניתנה (דה"י ה, א-ב) הבכורה ליוסף, ג) ר"נ איש ביקשו כהונה לנשיאי העדה כפי מעלתם ולא לשבט אחד וכו' (או כפי פי' הראב"ע שהיו בכורות ורצו שהכהונה תהיה בידיהם), עיי"ש.

לפי זה מובן קצת מדוע לא צויין לו, שכן למרות שהובאו דבריו בכ"מ ע"י כ"ק הרי אין זה בריבוי כ"כ, אולי משום שהי' אליו קצת יחס מסוייג מצד כו"כ גדולי ישראל, ועכ"פ הפי' ב"קורח ועדתו" מפורש שם.