בקובץ 'אמונה ומדע' עמ' 132, ב"יחידות לאחד הפרופסורים" [הרה"ח ר' ירמיהו שי' ברנובר], נאמר:

"בקשר עם רעיון זה [=בחירה חופשית], אפשר להזכיר כאן, כי לאור תורת ישראל, אי אפשר בשום אופן להסכים עם טענתו של לפלאס [מתמטיקאי צרפתי מלפני כמה דורות], אשר אמר, כי אילו ניתנו לו התנאים ההתחלתיים והגבוליים [=והסופיים?], מלאים ומדוייקים, היה יכול באופן עקרוני לחשב חישוב מתמטי את עתיד העולם. דטרמיניזם [=סיבתיות, השיטה המנוגדת לבחירה חופשית] קיצוני כזה אינו מתיישב גם עם מושגי המדע המודרניים [ההדגשה שלי. הכוונה כנראה ל"עקרון האי-וודאות". ראה בספר 'מה רבו מעשיך, ירושלים תשנ"ב, עמ' 41 ואילך], ואילו אצל יהודי - אינו מתקבל לחלוטין, כי באמת הקב"ה מהווה את העולם בכל רגע, מחיה ומנהיג את העולם כולו ולפרטיו הקטנים ביותר, וברצונו תלוי הדבר אם תהיה נכונה מחר האקסטרופולציה [השערה על מה שנעשה מעבר לטווח ידוע, מתוך נסיונות בתוך הטווח. ראה 'אמונה ומדע' עמ' 90] של החוקים שהוסקו על-סמך תצפיות שנעשו אתמול והיום".

מאידך, בקובץ השיחות 'מעיני הישועה' (תשמ"ז, בלתי-מוגה, עמ' 96) נאמר: "וכפי שטוענים חכמי אומות-העולם, שאילו היה מישהו שיודע - בידיעה אמיתית ונכונה - את כל מה שנעשה בעולם ברגע מסויים, בכל הפרטים ופרטי פרטים, וכמו-כן יודע הוא את חוקי הטבע כו' - ביכולתו לחשב ולדעת מה יקרה ברגע שלאחרי זה, וכן הלאה, עד סוף כל הדורות, מכיון שכל הענינים הם באופן דסיבה ומסובב, אלא שאף-על-פי-כן ישנו ענין הבחירה בעבודתו של יהודי, וענין זה הוא באופן של נס [אף ש"אין סומכין על הנס"] כדי לשנות מכפי המוכרח להיות על-פי חוקי הטבע באופן ד"לא ישבותו".

מקטע זה משמע, שהרבי מאשר נכונות טענה זו על-פי המדע? ודוחק לבאר שהכוונה למדע בדורו של לפלאס.