בגליון תתכ העיר הרב משה שי' מרקוביץ על אגרת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו שנדפסה בכפ"ח גליון 955 שבה מבאר את ההבדל בין הביטויים "אלקות הוא הכל והכל הוא אלקות" ש"אלקות הוא הכל" פירושו שמתחילים מלמעלה ומז המגיעים אל המטה דמכיון שההתחלה היא מאלקות הרי המסקנה היא שהעולם בטל ולגמרי ואין שום מציאות בלעדן ית', ואילו "הכל הוא אלקות" משמעו שההתחלה היא מהנבראים התחתונים אשר מהם מגיעים אל הכרת האלקות, דבאופן זה הרי יש מציאות לעולם אלא שבתוכו מגלים את גדלות הבורא, ומסיים שהעבודה הראשונה היא קלה יותר אך האחרונה היא מושלמת יותר ודוקא על ידה משלימים את כוונת הבריאה לעשות לו ית' דירה בתחתונים (עכת"ד המכתב כפי שתומצת ע"י הנ"ל).

וע"ז העיר הנ"ל "דלכאו' הביאור שבמכתב זה אינו מתאים עם המבואר ברוב המקומות דמצד המדריגה דהמשכה מלמעלה למטה יש מקום למציאות העולם, וגם בתוך העולם נמשך אלקות, וזהו"ע דירה בתחתונים ומצד העבודה דמלמטלמ"ע אין לעולם מציאות אלא הוא בטל ממציאותו" והניח בקושיא.

ונראה לבאר בעז"ה דאין כל סתירה בין הדברים, דמה שמבואר דמצד העבודה דמלמטה למעלה אין לעולם מציאות אלא הוא בטל ממציאותו, וממילא לא נשלם עי"ז הכוונה דדירה בתחתונים, הכוונה היא להמבואר בדא"ח שכאשר הוא מתבונן בענין ה' אחד מלמטה למע' איך שגם לאחרי שנתהוו העולמות הם בטלים במציאות בתכלית כמו קודם שנתהוו ובאמת אינם מציאות כלל, והמציאות האמיתית שלהם הוא כמו שהם למע' מאצי' וכו' אשר כ"ז מביאו לידי פרישות והפשטה מעניני העולם, ולכן לא משלם בזה תכלית הכוונה דדירה בתחתונים.

משא"כ העבודה דה' אחד בדרך המשכה מלמעלמ"ט הוא ההתבוננות איך שאלקות מתפשט ומלובש בכל דבר והיינו שישנו עולם אבל מציאות העולם גופא היא אלקות וכו' אשר זה מביאו לא לידי הפשטה והבדלה מן העולם אלא אדרבה להתעסק עם הדברים הגשמיים וכו' אלא שהנאתו מהדברים הגשמיים היא הנאה אלקית (ראה בהנסמן בלקו"ש חח"י עמ' 225 הע' 71).

אך מה שנתכוין רבינו בהמכתב, הוא להמבואר בדא"ח, בנוגע להמעלה דבירור בדרך אור חוזר על הבירור בדרך אור ישר שבבירור שבדרך או"י שמלמע' למטה הרי אינו מתלבש בדבר המתברר לבררו כ"א ממשיך עליו אור מלמע', וממילא אין זה עדיין "כפי אמיתית הכוונה העליונה שהיא שהתחתונים יהיו כלים לאלקות וכאן אין ההתעסקות בהתחתונים כ"א להמשיך הגילוי ... ולא שנעשו כלים לאלקות, אבל בהבירור מלמטה מלמע' שע"י התלבשות והתעסקות בהדברים התחתונים לבררם הרי נעשו הדברים התחתונים כלים לאלקות כו'" (המשך תרס"ו ד"ה תקעו עמ' שכ"ג ועד"ז מבואר בכ"מ בהמשך זה ועוד).

ונמצא שישנם ב' פירושים שונים (ואפי' הפכים) כאשר מדברים על ב' העבודות דמלמעלמ"ט ומלמטלמ"ע דלפעמים כשאומרים מלמטלמ"ע מתכוונים לסדר עבודה של פרישות והפשטה מעניני העולם שהתחתון "עולה" מלמטה "ועוזב" את המטה בכדי להגיע למע'. ואז מבארים שאין זה תכלית הכוונה ולפעמים הכוונה במלמטלמ"ע היא אדרבה על התעסקות עם התחתון כדי לזככו ולהפכו להיות כלי לאלקות וראה גם (לדוגמא) בסה"מ פר"ת (בד"ה למען יחלצון ידידיך, עמ' קי"ט) שמדבר במעלת יצחק שעבודתו היא העלאה מלמטלמ"ע שהמטה יהי' במקום המעלה שיזדכך החומריות ויהי' כמו המעלה ממש. ועל עבודה זו אומר ש"זהו שנתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים ... והוא התענוג בזה שהתחתונים יהיו כלים לאלקות שבזה הוא המשכת העצמות שז"ע דירה בתחתונים וכו' ובחי' ומדה' זו הוא מדרי' יצחק" ע"ש.

וזהו מה שמבואר במכתב הנ"ל ד"אלוקות הוא הכל" פירושו שהוא מחפש את הגילויים, ואינו מוכן כ"כ להתעסק עם הדברים הגשמיים, ואדרבה "הוא סולד מכל ההיבטים החומרים של החיים ... ומנסה להמנע מהם ככל האפשר בהיותו מעורב בקשר רוחני עם הקב"ה הוא רואה בכל הצרכים החיונים הגשמיים והחומריים ואפילו באלה המוכרים ע"י התורה דבר שמפריע לחיי השלילה העצמית שלו. עם זאת ההיגיון שלו משכנע אותו שהעולם הגשמי והחומרי אינו אלא ביטוי של המציאות העליונה, ושגם בתוכה אפשר למצוא את הקב"ה" (לשון המכתב הנ"ל) אמנם הביטוי "הכל הוא אלוקות" פירושו שהוא כן מתעסק לברר את הדברים התחתונים ע"ש בפרטיות, ולכן מסיים שהדרך הראשונה היא הקלה יותר משום "שנקל יותר להיות בבחי' הפשטה מלהיות בהלבשה ושיהי' כדבעי למהוי" (המשך הנ"ל עמ' קנ"ג) משא"כ הדרך השנייה "מובילה בצורה מושלמת יותר ליישום המטרה לעשות את העולם הנחות הגשמי הזה לדירה לאלקות". (לשון המכתב הנ"ל)

וזהו גם מה שמציין באותו מכתב להמבואר בלקו"ד בעמ' קמ"ז ששם נת' החילוק בין צדיקים ובעלי תשובה, אור ישר ואור חוזר וזה מתאים מאוד להמבואר בד"ה תקעו שבהמשך ס"ו שציינתי לעיל ע"ש היטב והשתא א"ש איך שאין כל סתירה בין הביאור שבמכתב למה שמבואר באותם מקומות שאליהם נתכוין הרב מרקוביץ.