שליח כ"ק אדמו"ר - קנזס
ב'מ"מ הגהות . . לסש"ב' ע' שמ"ה (שהיחוה"א - ח"ק - פ"ג) מעתיקים העורכים ממכתב כ"ק אדמו"ר שנדפס בלקו"ש חי"ז ע' 519 וזלה"ק: להעיר: בנוגע לח"א כותב אדמו"ר הזקן ומקדים "לבאר היטב איך הוא קרוב גו'". בנוגע לח"ב - "להבין מעט מזעיר מ"ש בזהר כו'". בנוגע לח"ג כותב בפנים (פ"ד) "ההכרח לבאר היטב בהרחבת הביאור". וראה לקוטי לוי"צ לאגה"ת שם.
ובלקוטי לוי"צ (ע' כ"ט): לבאר היטב בהרחבת הביאור - ב' הלשונות, לבאר היטב, בהרחבת הביאור, י"ל לנגד הב' בחי' תשובה שנקט אח"כ תשוב ה' תתאה, תשוב ה' עילאה. ה' תתאה הוא מל'. ובה הוא באר היטב. באר מל' היטב יסוד ז"א הנק' טוב ... והיינו לחבר מל' ה' תתאה ביה"ו כמ"ש לקמן בפ"ח ... בהרחבת הביאור הוא לנגד תשוב ה' עילאה דבינה, כי בינה הוא בחי' רחובות. רחובות הנהר. הבאר השלישי שחפר יצחק שקראו רחובות.
ואולי עפי"ז יש לבאר שרבינו רומז במכתבו אשר בתור הקדמה לח"א מבאר אדמה"ז אשר מטרת החלק "לבאר היטב" - שז"א (אלקות - נשמה, וכו') ימשיך במלכות (שרגלי' יורדות וכו' - מקור דנה"ב, וכו') איך שקרוב מאד להאדם (היינו לנה"ב, אשר בבינוני "היא היא האדם עצמו" (פ' כ"ט) (עכ"פ "בחיצוניות ובגילוי" - ל' רבינו)) ע"י שהנה"א פועל בהנה"ב ב"דרך ארוכה" - התבוננות, "וקצרה" - אהמ"ס, "בעזה"י" - ש"אלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו" (כדלקמן פי"ג).
ולהעיר ג"כ דהלשון "באר היטב" קאי על התירגום לע' לשון, והיינו הבירור (לא רק דע' אומות אלא גם בנוגע) "הגוי אשר בקרבו" - שלימות בירור המדות דנה"ב (איך שכ"א כלולה מי') ע"י אהוי"ר וכו' - עפ"י לקו"ש חכ"ט ע' 465.
משא"כ בנוגע לח"ב הרי"ז "להבין" (רק) "מעט מזעיר" - שהרי מאחר שרביה"ז כותב ממש לפני"ז אשר "ראשית הדברים המעוררים האהבה והיראה ויסודן היא האמונה הטהורה ונאמנה ביחודו ואחדותו יתברך וית'", הנה מובן אשר ביחס לזה הרי ההבנה ביחו"ע ויחו"ת היא רק בבחינת "מעט מזעיר".
(ולהעיר ג"כ אשר ח"ב כנגד "יורה דעה", ודוקא "את מי" - "מעט מזעיר" (שער הנון, תכלית הביטול, וכו') "יורה דעה" - "להבין").
Download PDF