הרא"ש בריש מסכת ב"ב מביא שיטת ר"ת דאם נהגו בפחות מהוצא ודפנא ה"ז מנהג גרוע ויכולים לכוף זה את זה בהוצא ודפנא.

והנה בנוגע לעיר חדשה או במקום שאין שם מנהג כתב הרשב"א וז"ל: כתב מורי הרב ז"ל דבעיר חדשה אין אחד מהן יכול לכוף את חבירו אלא בפחות שבכותלים הנזכרים במשנה, או כפיסין או לבנים, אבל מ"מ בהוצא ודפנא לא, מדקתני סופא דמתני' הכל כמנהג המדינה ואמרינן בגמ' (ד, א) לאתויי מאי לאתויי באתרא דנהיגי בהוצא ודפנא, מדאיצטריך לאשמועינן דבמקום שנהגו בהוצא ודפנא אזלינן בתר מנהגא, שמעינן דבמקום שאין שם מנהג לא סגי להו בהכי. עכ"ל. וכ"כ גם ב'עליות דרבינו יונה' שמחייבו בפחות שבכותלים (יותר מהוצא ודפנא).

ולפי"ז לכאורה צריך לומר דגם לשיטת ר"ת דפחות מהו"ד אינו מנהג, יהא אפשר לכופו בפחות שבכותלים כעיר שאין שם מנהג. וא"כ צ"ע מ"ש הרא"ש דמהני הו"ד.

ולכאורה יש ליישב, דהרי עיקר ההכרח לומר דהו"ד אינו אלא אם המנהג הוא כך, הוא מפני דאם הו"ד הו"ל מחיצה הראויה אמאי איצטריך למיתני "הכל כמנהג המדינה" לאתויי הו"ד, דמשמע דדוקא משום דנהיגי בהוצא ודפנא, אזלינן בתר מנהגא.

אבל ר"ת י"ל דס"ל ד"לאתויי הו"ד" אינו בא לגופו, אלא בשביל לחדש דעד הו"ד הו"ל מנהג טוב ופחות מהו"ד מנהג גרוע הוא. וא"כ שוב אין הכרח לומר דהו"ד שונה מכותל של אבנים. והיינו דבעיר חדשה אפשר לבנות הו"ד.

אמנם הסבר זה הוא רק לשיטת רבינו יונה דס"ל דאם המנהג שלא לבנות אין מחייבין אותן; אבל לשיטת הרשב"א דס"ל דגם אם נהגו שלא לבנות מחייבין אותן נשאר קשה,

שהרי הרשב"א הביא ראיה לדבריו מדברי ר"ת, דאם "פחות מהו"ד אין מנהגם מנהג שלא לגדור לא כל שכן?!" ומוכח דהרשב"א ס"ל כר"ת, ואעפ"כ פסק דיכול לחייבו בפחות שבכתלים בעיר חדשה. ונמצא דחולקים הרשב"א והרא"ש בשי' ר"ת, אם יכול לחייבו רק בהוצא ודפנא או גם בפחות שבכותלים.

ולכן נראה לומר שיש לחלק בין היכא שהמנהג הוא שלא להקפיד כלל (או בעיר חדשה כשאין שם מנהג כלל) לבין היכא שהמנהג הוא להקפיד על היזק ראי', אבל מ"מ מסתפקים בפחות מהו"ד:

כשהמנהג הוא שלא להקפיד כלל (ובפרט כשאין בכלל מנהג) אי אפשר ללמוד מזה כלום לגבי מנהג המקפידים על היזק ראי', ובמילא כשמחייבין לבנות אפשר לחייבו בפחות שבכותלים (דדוקא כשנוהגים בהוצא ודפנא, אי אפשר לחייבו ליותר מכך, כדמוכח מהמשנה כנ"ל).

אבל אם נוהגים בפחות מהוצא ודפנא, יש ללמוד מזה שני דברים א) שמקפידים על היזק ראי'. ב) שאינם מקפידים על מחיצה ראוי'. ובמילא אע"פ שנוהגים בפחות מהוצא ודפנא, וזה מנהג גרוע, מ"מ אי אפשר לחייבו ליותר מהוצא ודפנא, כיון שממנהגם אפשר ללמוד (עכ"פ) דסגי להו בהוצא ודפנא, ומכיון שמנהג המדינה הוא לא להקפיד על יותר מהו"ד לסלק היזק ראי', ובמשנה למדנו דמנהג המדינה לגבי הו"ד מהני, ממילא אינו יכול לכופו על יותר מהו"ד.

וא"כ א"ש דאפילו להרשב"א, הנה כשהמנהג הוא בפחות מהו"ד, אי אפשר לחייבו על יותר מהו"ד, כדברי הרא"ש כנ"ל.