רב דאנ"ש דסידני, אוסטרלי'
בשו"ת ציץ אליעזר חט"ו סט"ז כ' לחדש מד"ע דחיוב הבאת ביכורים אינו חל כל שנה כ"א פ"א לכל אילן (ובלשונו: לא מצינו שביכורים צריך להביא כל שנה), עיי"ש.
ובמחכ"ת לדידי דבריו מרפסין איגרא, ושאלתי לחכמים ואין פותר, ולית נגר ובר נגר דיפרקיני':
א. כל עיקר סברתו צ"ע[1], דלדבריו "ראשית פרי האדמה" ש"הוא הפרי ראשון שמתבשל באילן" (ל' החינוך מצוה צא) – היינו פרי ראשון ממש[2]. וזה ל"ש, דהרי פרי ראשון ממש אא"פ להביא משום ערלה (זבחים פח,א) [ואף שבחטה ושעורה ליכא דין ערלה, עצ"ע במינין אחרים].
ב. הרי מפורש בפירש"י (תבוא כו,טז – מספרי עה"פ) "בת קול מברכתו הבאת ביכורים היום תשנה לשנה הבאה"[3]. ודוחק גדול לפרש דתוכן הברכה שיזכה לזרוע אילן חדש בשנה הבאה – דמאילן חדש אא"פ להביא משום ערלה (זבחים פח,א)[4] [אלא שיש ליישב דהברכה קאי רק בחטה ושעורה]. וגם, את"ל כן מדוע נקט שנה הבאה דוקא. ועד"ז הוא בהילפותא (ספרי ופירש"י תבוא כו,ג) עה"פ הגדתי היום לה"א "פ"א בשנה הוא מגיד ולא ב"פ", דמאיזה טעם נקטו דתלוי בשנים, ומאי שיאטי' דשנה הכא[5]. ואם נפשך לאוקמי בשינויא דחיקא, הרי-
ג. בגיטין (מז,א) במי שמוכר שדהו לגוי שלוקח ומביא ממנו בכורים, פירש"י (וכ"ה בפי' הרע"ב גיטין שם ועוד) "בכל שנה צ' ליקח מן העכו"ם ביכורי פירותי'". וכאן אא"פ לפרש (בדוחק גדול) דמיירי בגוונא שזרע הגוי אילן חדש או קנה קרקע חדש, דהרי כל עיקר דין זה הוא משום קנסא, ולמה יתחייב בקנס על אילנות שלא היו ברשותו מלכתחלה. וק"ל.
ד. ועוד ועיקר שמקרא מלא דיבר הכתוב בנחמי' (י,לו): "ולהביא את בכורי אדמתנו ובכורי כל פרי כל עץ שנה בשנה" (אף שי"ל דאי"ז כ"א מד"ק ולא מד"ת ומצד קבלת העם). ואם יבוא בע"ד ויחלוק, דהכוונה - מאילן חדש (דבר שאין הדעת סובלתו דא"כ מאיזה טעם נקט שנה דוקא), הנה -
ה. זאת ועוד, ראה במו"נ ח"ג פל"ט: "בגלל חשש זה [ורם לבבך ושכחת את ה"א] ציוה על מקרא ביכורים בכל שנה לפניו יתעלה ובנוכחות שכינתו".
ו. וכיהודה ועוד לקרא, מצאתי בתורת אמת עה"ת (להרה"צ מלובלין – בחי' על הש"ס שבסוה"ס)"להפריש בכורי כל מראשית הביכור אשר ניכר בה שבח כח הצמיחה... וגלל כן ציותה התוה"ק ליתן לו חלקו מכל ראשית הצמיחה בכל שנה ושנה". ועייג"כ בלקוטי הלכות (בשרבחלבד, יג) "ביכורים בחינת התחדשות שצריכים להביא הפרי המתבכרת ומתחדשת בכל שנה, להביאה מיד לבית ה' ולהודות עליו לה'... כי עיקר חיוב ביכורים מרמז על התחדשות שצריכים להתחדש בכל פעם ולהתחיל בכל פעם מחדש".
[1]וסתימת) ההלכה דאין להפריש בכורים מהחדש על הישן – משמעותו דבכל שנה מפריש מחדש [וכן מורה ל' הרמב"ם (ביכורים פ"ב ה"ו) "שהבכורים שביכרו אחר חנוכה ה"ה חשובין משנה הבאה", וקושיית הראב"ד דחנוכה קודם שבט והוא משנה שעברה], אא"כ קאי באילנות חדשים, וכ"ז דוחק גדול.
[2]) וצע"ק בהפריש בכוריו ואבדו שמפריש אחרים תחתיהן ואינו קורא "לפי שאינן ראשית" (רמב"ם בכורים פ"ד ה"ט) והיינו שאינן "בכורים האמתיים שהם ראשית האדמה" (רדב"ז שם), דלפ"ז צ"ע מאיזה טעם מביא. ואף שילפינן מקרא דחייב באחריותם – הא גופא צ"ב דלכאו' אינן בכלל בכורים. ואין לומר דהוא חיוב ממוני לכהן, דהא ילפינן לי' מקרא "דתביא בית ה"א" וחל עליו חיוב הבאה. ובהכרח לומר בא' משני פנים: א. דשייך חלות חיוב בכורים גם בדבר שאינו ראשית ממש, אלא שאינו במקרא בכורים לפי שאינו יכול לומר "הנה הבאתי ראשית גו'" (ובסגנון אחר – שכורך עליו גמי אינו לעכובא וכל פרי שמביא חל עליו שם בכורים). ב. שהחיוב נובע מגדרי דיני ממונות אלא שהוא חיוב לגבוה, ונפק"מ אי חייב קרבן ואסור לאונן וחייב עליו מיתה וכיו"ב. ולכאו' מזה שאמרו שפטור מחומש (וג"ז שנוי במחלוקת) מ' דחייב מיתה וכו' דאל"כ עדיפא הול"ל לאשמועינן. וי"ל, דאדרבה חומש הוא דין ממוני, ול"ש לחייבו בזה לאחרי שכבר הפריש, משא"כ מיתה וקרבן שנובע מקדושתו. – בצפע"נ ערכין פ"ו הט"ז ד"ה הקדיש שאינו בכלל בכורים, והוא חידוש. וצ"ע בכ"ז ובגדר עטור בכורים ותוספת בכורים.
שו"מ להדיא בס' תורת הארץ בסופו שדין כורך עליו גמי אינו לעכובא.
[ובכלל – צ"ב בגדר בכורים, דמחד גיסא ה"ה כבד עומד לבכורים לפני שקורא עליו שם, שה"ה ראשית פרי האדמה מצ"ע (ראה לקו"ש ח"ח נשא א ע"ד הפשט), וכד' התוס' (ד"ה ההוא – ב"ב פא, א) שהוא חובת הגוף, ולאידך צ' לקרוא שם "וה"ה נעשים בכורים" (רמב"ם פ"ב הי"ט). וכבר העירו בל' הרמב"ם "מפריש מן הטהור על הטמא" שיש חיוב הפרשה בהפירות. ואכ"מ כעת].
[3]) ומה"ט פירש"י שהב"ק קאי על בכורים דוקא, דמעשר ל"ש בשנה הבאה (ראה לקו"ש חי"ט תבוא).
[4]אלא,) שהו"ע כ' שם בשו"ת צי"א שהחיוב תלוי ב"ראשית פרי האדמה" כלישנא דקרא, והיינו שלאחרי שנתן מאדמה זו שוב א"ח בבכורים, ובהכרח לומר שהברכה שיקנה אדמה חדשה שי"ב אילנות שכבר עברו שני ערלה. וג"ז דחוק.
[5]וכן מורין ד' המנ"ח (מצוה צא) דאין חלוק בין שנה לשנה (וגם בשמטה חייב בבכורים).
Download PDF