בב"ב ד, ב פליגי אמוראי בדין "מגלגלין עליו את הכל": רב הונא אמר הכל לפי מה שגדר, רב חייא בר רב אמר הכל לפי דמי קנים בזול.

ובפירוש דמי קנים בזול פליגי רש"י ותוס', רש"י בד"ה 'דמי קנים' כותב וז"ל "דאמר ליה לדידי סגי לי בגדר קנים ואי אפשי בהוצאה של גדר אבנים". ותוס' בד"ה דמי קנים בזול כותב וז"ל: "דמצי א"ל לדידי סגי לי בנטירא בר זוזא, ומ"מ דמי קנים בזול יהיב ליה דאנן סהדי דאם היה מוצאם כ"כ בזול היה גודר בהם".

והנה התורת חיים הקשה לפירוש רש"י וז"ל: "וקשה כיון דגדר קנים מיהא בעי' אמאי שמין אותן בזול ולא יהיב דמי שויין". כלומר: לרש"י הרי הסיבה שמביא דמי קנים בזול, הוא מפני שאומר 'לדידי סגי בקנים', א"כ מדוע לפי רש"י צריך לשלם בזול הרי טענתו היא דלדידיה מספיק כותל של קנים, אך מדוע דווקא בהכי זול. בשלמא לתוס' שכותב שיכול לומר שסגי לי בנטירא בת זוזא, א"ש, שלכן גם דמי קנים משלם דווקא בזול, משא"כ לרש"י קשה.

ויש לבאר דרש"י הסביר כך את הגמ' ולא כפירוש תוס' מכיון שהיה קשה לרש"י הגמ' בהמשך, דמקשה "אלא לחייא בר רב דאמר הכל לפי דמי קנים בזול מאי איכא בין ת"ק לר' יוסי אי דמי קנים בזול לא קיהיב ליה מאי קיהיב ליה".

והנה אם נפרש שדמי קנים בזול זהו בגלל שיכול לומר לדידי סגי בנטירא בת זוזא, כלומר שהגמ' ידעה כאן שיש אפשרות של דבר יותר זול מדמי קנים בזול, א"כ מהי קושיית הגמ', הרי זו יכולה להיות הנפק"מ בין ת"ק לר' יוסי.

ולגופא של קושיית התורת חיים ניתן לומר ע"פ מה שכתב הרמב"ן וז"ל: שאדם עשוי שלא לגדור שדהו עד שימצא קנים שיגדור בזול, עכ"ל. כלומר, דבאמת רוצה בשל קנים אלא טענתו שיגדור בהם רק כשיהיו בזול.