תלמיד בישיבה
תנן (ב"ב ד, ב) "המקיף את חבירו משלש רוחותיו וגדר את הראשונה ואת השני' ואת השלישית אין מחייבין אותו, ר' יוסי אומר אם עמד וגדר את הרביעית מגלגלין עליו את הכל".
ומבאר הבעל המאור כאן דמשנתינו איירי בבקעה שנהגו לבנות כותל, ואיירי כשהמקיף בנה מחיצות בינו ובין הניקף, ואילו מתחלה תבעו לגדור עמו בודאי הוה מחייבינן אותו, אלא דכאן מפני שכבר בנה המקיף את הכותל אין יכול לתבוע מהמקיף לשלם עבור הג' מחיצות שביניהם. ורק אם גדר גם את רוח הרביעית שבין הניקף לרה"ר יכול לתובעו. ובהשגות הראב"ד שם השיג על הבעה"מ, דלמה יפסיד המקיף מפני שמקדים לבנות המחיצות קודם שתבע הניקף.
ואולי אפשר לבאר מחלוקתם, דהנה ידוע החקירה מה החיוב לבנות כותל, האם הוה חיוב ממון דא' חייב לחבירו לשלם עבור חצי הכותל, או הוה חיוב למניעת ההיזק שהוא מזיק חבירו.
ולכאו' יש לתלות מח' בעה"מ והראב"ד בשני צדדי החקירה: הבעה"מ סבר דהחיוב לבנות כותל הוא מניעת ההיזק, ומשום זה, אי תבע המקיף את חבירו קודם שבנה הכותל מחויב לשלם; אבל אם המקיף כבר בנה הכותל וממילא אין הוא מזיק חבירו עכשיו, אבד זכותו של המקיף לתבוע מהניקף לשלם עבור מניעת ההיזק. משא"כ הראב"ד ס"ל דיש חיוב ממון לשלם עבור חצי הכותל, וא"כ מאי שנא אי כבר בנה המקיף את הכותל בעצמו - דשפיר יכול לתובעו לשלם עבור חצי הכותל שעדיין לא שלם.