בגליון תתלא (בעמ' 62) העיר הת' י.ב. על מש"כ בגליון תתל, לבאר דברי רבינו זי"ע בלקו"ש חט"ו (ע' 396) בנוגע סגנון הירושלמי שהוא קצר כו', שמעיר בלקו"ש שם מב"ק ו, ב שירושלמי הוא לישנא קלילא, והערתי שם מפי' הגר"א בהסוגיא שם, וכתבתי שלכאו' מש"כ בלקו"ש שם יומתק לפי' הגר"א, ע"ש.

והעיר הת' הנ"ל, משו"ת צ"צ בכ"מ, שמפרש הגמרא כפשוטו, שקאי על חסרון היו"ד, ע"ש. וא"כ, אין לומר שרבינו לא למד כפי' הפשוט בגמרא, אלא כפי' הגר"א, ע"ש.

הנה ת"ח לת' הנ"ל, על הערתו מדברי הצ"צ, שנשמט ממני. אבל בנוגע לגוף הענין: כתבתי שם, שהראי' שמביא רבינו מהגמ' בב"ק, שדברי הירושלמי הם ללא אריכות השקו"ט ובלי אריכות הלשון, "יומתק" לפי' הגר"א. ולענ"ד "המתקה" זו עדיין במקומה עומדת. שהרי מדברי הצ"צ מוכח שבלשון ירושלמי אין נרגש היו"ד, אבל סו"ס אין בזה קיצור בסגנון ובשקו"ט. וכן יל"ע, אם שייך לומר על חסרון "הרגש היו"ד" (בל' הצ"צ), שהוא שלילת "אריכות הלשון" כמ"ש בלקו"ש שם. והגם שלשון הצ"צ שם (אבה"ע סי' רנ"ג) הוא שהירושלמי "מדלג היו"ד למעט הלשון", אבל מובן שאין זה התוכן שמבואר בלקו"ש שם, שהוא קיצור לשון ממש (היינו נ"מ בנוגע תיבות שלימות כו').

וראה ג"כ בלקו"ש חלק כ"ד ע' 60 שציינתי שם, ששם ג"כ הוא בנוגע להשמטת מילים שלימות, וא"כ הרי זה "יומתק" לפירוש הגר"א שהבאתי שם.

והבוחר יבחר.