בספר המאמרים עזר"ת בד"ה ועתה שמע דש"פ חיי שרה (עמ' סא ואילך) מביא מהמדרש בשה"ש דלפעמים כתיב עין ה' אל יראיו, עין אחת, ופעמים כתיב עיני ה' אל צדיקים שתי עינים, דבזמן שישראל עושין רצונו ש"מ מביט עליהם בשתי עיניו שנאמר עיני ה' כו' וכשאין עורש"מ מביט עליהם בעין אחת שנאמר עין ה' אל יראיו.

ומדייק שם במאמר דלפ"ז אינו מובן מה שבמד"ר פ' לך לך דורש את הפסוק עין ה' אל יראיו על אברהם שנק' יראיו, כמ"ש עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה, וא"כ איך שייך לומר על אברהם כשאין עושין רצונו ש"מ, ובפרט לאחר העקידה וכו' ולכן מבאר בהמשך המאמר דבהשגחתו ית' על הנבראים יש בעצם ג' אופנים עין אחת שלמטה מב' עינים שזהו בבחי' הסתר והעלם, שתי עינים שזהו גילוי, (ע"ש בפרטיות), אמנם יש בחי' עין א' שלמעלה משתי עינים והוא בחי' עינא דעתיקא דשם אינו שייך כלל ענין ההעלם וההסתר וכו'. ועפ"ז מבאר מה שאצל אברהם נאמר עין א' דשם הכוונה על העין דעתיק שלמעלה משני עינים.

ומבאר שם שזהו גם מה "שבקש דניאל פקח עיניך וראה עין א' בחי' עינא דעתיקא" ובהמשך שם מבאר מהו השייכות בין בקשת דניאל לעין א' דוקא עיי"ש.

ולא זכיתי להבין, הרי בפסוק של דניאל נאמר בפירוש "פקח עיניך" לשון רבים, והיכן נרמז כאן בחי' עין א' עינא דעתיקא?

שו"מ דגם בד"ה זה דשנת תרפ"ג בעמ' קנד ואילך מבואר כן ושם במאמר כתוב דאצל דניאל נאמר "פקך עינך" ולכאו' זה פלא שהרי בפסוק זה שהוא לפנינו גם הקרי הוא עיניך וכמו שאומרים גם בכל יום שני וחמישי, וגם הכתיב הוא עיניך, ורק לגבי התיבה "פקח" הכתיב הוא "פקחה" אבל לגבי העינים הוא להדיא בלשון רבים, וא"כ מהו הכונה במאמרים הנ"ל דבדניאל נאמר בחי' עין א', ואומרים זה בפשיטות שכך הוא, מבלי כל ביאור איך זה מתאים עם הכתוב כפי שהוא לפנינו, וצ"ב.