נחלת הר חב"ד, אה"ק
א. המטרה והתכלית של בירור הנוגה הוא בירור כל הנוגה וכהל' בתניא פרק ל"ז (עמוד 94) "וע"י זה תעלה ג"כ כללות קליפת נוגה שהיא כללות החיות של עוה"ז הגשמי והחומרי" ובהמשך "אזי גם כללות החיות של עוה"ז שהיא קליפת נוגה עכשיו, תצא מטומאתה וחלאתה ותעלה לקדושה".
ומבאר, שהעולם מחולק לששים ריבוא חלקים ויש ששים ריבוא נשמות, וכל נשמה יש לה חלק אחד מהששים ריבוא ששייך לה, וע"י שמשתמש בחלקו בעוה"ז "לצורך גופו ונפשו החיונית לעבודת ה', כגון אכילה ושתיה ודומיהם ודירה וכל כלי תשמישיו" ע"י זה נפעל הבירור.
ב. אך צריך קצת ביאור בזה, דלכאורה הרי בעוה"ז שאותו אנו צריכים לברר יש אוה"ע ובהמות וחיות וכו' שמשתמשים גם בהנוגה, ואיך נעשה בירור כל הנוגה בזמן שיש חלקים עולם שלא מגיעים כלל לשימוש היהודי אפי' לא באופן עקיף.
וכן אצל יהודי עצמו עד שנעשה מחוייב במצוות בגיל בר ובת מצוה משתמש בהנוגה הרבה ולא מבררו. וא"כ איך מתברר כללות הנוגה?
ג. בקשר לקטן יהודי אפשר לתרץ לכאורה שכיון שלא יכול להגיע ולגדול לגיל מצוות אלא רק אם יאכל וישתה וישתמש בחלקי עוה"ז, הרי כל מה שהשתמש מתברר ברגע שמגיע גופו למצוות, שבתוך גופו יש את כל מה שהשתמש בו. וע"ד המובא בפרק ל"ט לגבי תורה ותפילה שלא לשמה הרי כשלומד או מתפלל תפילה אחת לשמה מיד עולה כל הלימוד והתפילה, וכמובא בקו"א עמ' 308 ע"ש.
ויש לדייק בל' התניא פרק ל"ז (עמוד מז) "שכח נפש החיונית ... הרי כל גידולו וחיותו מהדם שהוא מקליפת נוגה ממש שהן כל אוכלין ומשקין שאכל ושתה ונעשו דם ... ע"י כח נפש החיונית הגדל ממנה שנתלבש באותיות אלו או בעשיה זו". מהו הלשון "גידולו", "הגדל", אלא אפשר לומר כנ"ל, שכיון שאוכל ומשקה מגדלים את הקטן ודווקא על ידן הוא נעשה גדול. הרי גידול זה שהוא מהנוגה מברר ומעלה החיות - לאחר שגדל ומקיים המצוה - לקדושה.
ועדיין צריך ביאור בקשר לבירור הנוגה שבשימוש אוה"ע.
Download PDF