נחלת הר חב"ד, אה"ק
באגרת התשובה פרק ד עמוד 168 כותב "כי פנימי' ומקור הדיבור הוא ההבל העולה מן הלב" וכן מובא באגרת הקודש סימן ה ויעש דוד שם "אך האותיות הן בבחי' חומר וצורה הנק' פנימית וחיצונית .. אבל בחינת החומר וגוף התהוותן והוא בחי' חיצוניותן הוא ההבל העולה מן הלב שממנו מתהווה קול פשוט .. והוא מקור החומר וגוף האותיות..".
ובהמשך מבאר "וכמ"ש בתיקונים דבינה ליבא ובה הלב מבין ומשם יוצא ההבל מקור הגילוי גוף האותיות הדיבור..".
ולכאורה לא מובן: א, ידוע וברור לכל שההבל שממנו מתחלקים האותיות הוא הבל היוצא מהריאות ולא מהלב. וא"א לתרץ שהכוונה באופן כללי לאברים הפנימיים כי ההסבר הפנימי הוא "בינה ליבא ובה הלב מבין" הרי שזה בלב דווקא.
ב, כאן באגה"ק מביא שההבל שממנו חומר האותיות הוא החיצוניות, ואילו הפנימיות היא קדמות השכל ואילו באגה"ת כותב - כי פנימיות ומקור הדיבור הוא ההבל מהלב. וצ"ע.
Download PDF