בגליון י"ז תתל"ט העיר הת' ה. מונדשיין שי' וז"ל: בד"ה "אלפים שנה קדמה תורה לעולם" תשי"א (ולא תשי"ב כפי שנדפס בקובץ - נדפס בספר תורת מנחם ח"ג ע' 135) מקשה הרבי: מדוע מובא במארז"ל זה (דאלפיים שנה קדמה תורה כו') הענין הב' ד"ואהיה שעשועים יום יום ולא הענין שלפניו בפסוק, ואהיה אצלו אמון, שהוא נעלה יותר.

ולכאורה צ"ע שהרי כל הענין דאלפיים שנה קדמה תורה נלמד מהמילים "ואהיה שעשועים יום יום" שיומו של הקב"ה אלף שנה ואיך יוכלו ללמוד זאת מהמלים "ואהיה אצלו אמון"?

ומתרץ הת' הנ"ל, ונראה שנפלה כאן טעות, מפני שבמהדורות הקודמות של המאמר נכתב כאן בזה"ל: לכאורה הנה כאשר חושב כאן מעלות התורה, למה מתחיל מהמעלה דואהי' אצלו שעשועים יום יום שזה אומרו אלפיים שנה קדמה כו', ואינו מתחיל מהמעלה דואהיה אצלו אמון שהוא מעלה יותר עליונה שבתורה וכו'.

והכוונה במילים כאשר חושב כאן מעלות התורה, היא למאמרו של אדמו"ר הריי"ץ המובא שם לפנ"ז שמדבר בקדימת התורה במעלה שקדמה אלפיים שנה כו' ונלמד מהפסוק ואהיה שעשועים, ע"כ דברי הת' הנ"ל.

והנה אחר העיון יראה כל המעיין במאמר הריי"ץ הנ"ל שמזכיר דחז"ל דאלפיים שנה ומביא הפסוקים בתחי' ואהיה אצלו אמון, ואהיה אצלו שעשועים יום יום ויומו של הקב"ה אלף שנה", א"כ הפסוק דואהיה אצלו אמון מביא כ"ק אדמו"ר מהוריי"ץ, א"כ מהו הקושי על כ"ק אדמו"ר מוהריי"ץ, וכמו"כ מהו הקושי על מחז"ל אם נאמר שפירוש הקושיא הוא כדבריו.

אמנם בלימוד המאמר יש להמשיך עוד קצת בביאור הקושיא ושם מסכם הרבי בעמ' 136 וז"ל "וא"כ עדיין צריך ביאור מדוע נקטו חז"ל במעלת הת' זה ש"קדמה אלפיים שנה שנאמר "ואהיה שעשועים יום יום ולא הענין הראשון והנע' יותר שבפסוק ואהיה אצלו אמון", עכ"ל.

וא"כ ברור שהקושיא הוא על חז"ל, והיינו על עצם חז"ל למה לא הפליאו במעלת הפסוק ואהיה אצלו אמון, והפליאו במעלת ואהיה שעשועים.

ולפי"ז מובן שאף שאכן במדרש מביא הפסוק ואהיה אצלו אמון בתחי' אמנם אין מפליא במעלתו ולא לצורכו הביאו כ"א כהקדמה לענין "ואהיה שעשועים יום יום". וא"כ לא נפלה טעות בידי העורכים ו"בפרט שעמקו וכו'" דברי רבותינו כנודע. ולא באתי אלא להעיר.