באגרת הקדש פרק י"ג ד"ה מה רב טובך וגו' מבואר שיש בכלל עובדי ה' שתי בחינות ומדרגות חלוקות. בחי' ימין ובחי' שמאל, בחי' שמאל היא מדת הצמצום וההסתר וכו', אך בחי' ימין היא מדת החסד וההתפשטות בהתרחבות בלי צמצום והסתר כלל, וכמ"ש ואתהלכה ברחבה כו' וממנה נמשך ג"כ מ"ש רז"ל זרוק מרה בתלמידים כו'. ומובא לאח"ז בתניא בסוגריים: (צ"ע, ונראה שצ"ל קודם אך בחי' ימין).

לא ידוע מי הוא בעל ההגהה, אך היא מופיעה בכל דפוסי התניא והוא פלא גדול: מ"ש רז"ל הוא במסכת כתובות (ק"ג, ב) "...אמר להם לבני גדול אני צריך, נכנס רבן גמליאל אצלו ומסר לו סדרי נשיאות, אמר לו, נהוג נשיאותך ברמה זרוק מרה בתלמידים". ובסוף הל' ת"ת לאדה"ז כתב: "ובענין זה אמרו חכמים זרוק מרה בתלמידים לפיכך אין ראוי לרב לנהוג קלות ראש לפני התלמידים ולא לשחוק בפניהם" וכו'.

היינו, שהמובן בזרוק מרה (אימה, שתהא אימתך עליהם, רש"י בגמ' שם), היא לא להצטמצם ולרדת לדרגת התלמיד אלא לנהוג נשיאות ברמה וזהו הפירוש ב"אתהלכה ברחבה" ולפי זה זה שייך ושייך לההנהגה שבבחי' ימין בהתרחבות וכו'.