בספר המאמרים מלוקט ח"ד ד"ה שיר המעלות (קונטרס ל"ג בעומר) מבאר הרבי באו' א שבכדי שהאהבה והאחוה דישראל תהיה באופן דיחד (דוגמת היחוד בנשואין) זהו ע"י גילוי היחוד דישראל עם קוב"ה, ואח"כ אומר שם שזהו מה שאמר הכתוב "...שבת אחים גם יחד כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וכו'" - "כי בכדי שיחוד קוב"ה וישראל יפעול בישראל אהבה ואחוה אמיתית עד באופן דיחד, הוא ע"י ירידת והמשכת שמן הטוב, כדלקמן (סעיף ח')".

אמנם, בהמשך המאמר באו' ז מבאר הרבי וז"ל: כי ע"י האהבה והאחדות דישראל מתגלה האהבה והאחדות דישראל והקב"ה, דע"י שבת אחים (האהבה והאחוה דישראל) נמשך להיות גם יחד, גם לאכללא עמהון שכינתא. ע"כ. ולאחמ"כ באו' ח שם איתא: בכדי להיות שבת אחים הוא ע"י לימוד פנימיות התורה וכו', ועי"ז קוב"ה אצית למילולייהו ונעשים כלים לקבל ההשפעה מאוא"ס שאין בו הגבלות וכו'. ע"כ. ולכאורה מכ"ז נראה להיפך מהמבואר בתחלת המאמר הנ"ל, שהאהבה והאחדות דישראל היא מביאה ליחוד קוב"ה וישראל, ולא שבאה על ידו? (ובגוף המאמר אין זה בא כענין חדש, אלא כהמשך אחד וכאותו הענין).

ולכאורה נראה לבאר כדלהלן:

באו' א הרבי מסיים שבכדי שיחוד קוב"ה וישראל יוכל לפעול על אהבה והאחוה בין ישראל עצמם זהו ע"י ירידת והמשכת השמן הטוב ומוסיף שם "כדלקמן (סעיף ח')", וכוונת הרבי הוא לזה שכתב בסעיף ח "שבכדי להיות שבת אחים הוא ע"י לימוד פנימיות התורה" - ששמן הטוב הו"ע פנימיות התורה כמו שאמר לעיל בהתחלת הסעיף, ולפי"ז יוצא, שיחוד ישראל וקוב"ה המבואר בס"א הוא שונה מהיחוד ישראל וקוב"ה שמובא אח"כ בסעיף ח'; דבסעיף א כוונתו הוא ליחוד שנעשה ע"י לימוד פנימיות התורה - איך שכל יהודי עיקרו הוא הנשמה וגופו נבזה ונמאס וכו', שזה מגלה איך שבעצם ישראל וקוב"ה מיוחדים זה בזה. משא"כ בסעיף ז ו-ח מבאר שיחוד ישראל וקוב"ה ענינו הוא המשכת והשפעת השכינה למטה, השפעה שאין בו הגבלות, שהקב"ה משפיע לכאו"א מישראל בבני חיי ומזוני רויחא.

ועפי"ז יש לומר, שבעצם יש כאן ג' שלבים, דראשית יש ללמוד פנימיות התורה (שמן הטוב) ועי"ז לגלות את יחוד ישראל וקוב"ה. ועי"ז יבואו אח"כ לאהבה ואחוה אמיתית בישראל. וזהו מה שמציין בהערה 9 לסש"ב פרק לב שמבואר שם שע"י ההתבוננות במעלת הנפש ואיך שגופו נבזה ונמאס וכו' יבואו אח"כ לאהבת ישראל האמיתית, משום דעי"ז רואים איך שכולם שווים וכו', עיי"ש, וזהו המבואר בסעיף א'. ולאחמ"כ - כשכבר יש אהבה אמיתית בין נשמות ישראל עצמן, הנה אז באים לכך שנעשים כלים לקבל ההשפעה מאוא"ס שאין בו הגבלות בבני חיי ומזונא רויחא - וכמו שמובא להדיא בהמשך פרק לב "ולא כשיש פירוד ח"ו בנשמות דקב"ה לא שריא באתר פגים וכמ"ש ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך". וזהו מה שמבאר הרבי בהמשך המאמר בסעיפים ז' ו-ח' שע"י היחוד בנש"י באים להיחוד בין קוב"ה וישראל.