איתאבתורה אור פ' וארא (נז, א): "ובזה מתורץ מ"ש בקי"ס וידעו מצרים כי אני ה' [וארא ז, ה]. ולכאורהתמוה שהרי להלן [בשלח יד, כח] כתיב לא נשאר בהם עד אחד. אלא דפי' וידעו לשון שבירה כו' . . ועמ"ש במ"א על קושיא זו" עכ"ל.

ונראה די"ל ע"פ מ"ש במכילתא בשלח [מסכתא דויהי פ"ו]: "רבי נחמיה אומר חוץ מפרעה ועליו אומר [וארא ט, טז] ואולם בעבור זאת העמדתיך". וכ"ה בפדר"א (פמ"ג): "והעמידו הקב"ה מבין המתים לספר כחו וגבורתו", ע"ש טעם הדרש מסוף הקרא לא נשאר בהם עד אחד. וכ"ה במדרש תהלים שוחר טוב (קו, ה). ועי' פרדס יוסף ויגש (אות ג): "וזהו שנאמר בפ' בשלח (יד, כח) לא נשאר בהם עד אחד, היינו מהחשובים עד פרעה שנקרא אחד, המיוחד שבעם נשאר". ועי' בתורה שלמה בשלח (אות קפו) שמביא ממדרש שכל טוב ש"בא מלאך והעלהו מן הים והוליכו לנינוה כדי לספר שמו בכל הארץ להראות כחו וגבורתו".

ובזה מתורץ מ"ש בקי"ס וידעו מצרים כי אני ה', כי זה קאי על פרעה שנמלט בעבור להיות עד, והגם דלהלן כתיב לא נשאר בהם עד אחד, היינו דזה קאי על שאר כל המצרים, וא"ש.

והנה מ"ש 'וידעו' לשון רבים, י"ל ע"פ מ"ש בשו"ת הרשב"א ח"א (סי' קמח) אודות מלך: "המלך כצבור שהצבור וכל ישראל תלויין בו". וברמב"ם הל' מלכים (פ"ג ה"ו) נאמר: "שלבו הוא לב כל קהל ישראל". וברש"י חוקת נאמר: 'הנשיא הוא הכל', שבפסוק שם תולה השליחות בישראל, ובדברים (ב, כו) תולה השליחות במשה? אלא ש'משה הוא ישראל וישראל הם משה' ע"ש, ובלקוטי שיחות חלק לג (ע' 131 ואילך). ועד"ז י"ל בנדו"ד בלעו"ז ש'פרעה הוא מצרים ומצרים הם פרעה', וא"ש.

ולפי"ז יבואר היטב מ"ש במדרש לקח טוב (הובא בתורה שלמה וארא אות כא): "וידעו מצרים כי אני ה'[וארא ז, ה]: תחת שאמר מי ה'[שמות ה, ב], וידעו כי אני ה'", עכ"ל. ולכאורה 'וידעו' לשון רבים היא? אלא כנ"ל ש'פרעה הוא מצרים ומצרים הם פרעה'. ובאמת י"ל שמכאן סייעתא להנ"ל.