שליח כ"ק אדמו"ר - קנזס סיטי
במה ששקו"ט בגליונות האחרונים בנוגע לבחירה ביחס למלאכים, ושאלו מפ' לט דתניא ומכ"מ דמלאכים אינם בעלי בחירה, והביאו ממאמר "מי כמוכה" מכ"ק אדמו"ר מוהר"ש (תרכ"ט), וכו':
- אעתיק עד"ז מאג"ק דכ"ק אדמו"ר, כרך יד ע' קמז, וזלה"ק:
"...על פירוש המדרש שעולים ["עולים ויורדים בו"] מדבר במלאכים שנדחו ממחיצתו של כו' ושאלוהו איך אפשר שיעשו נגד רצון הבורא, ושאלתו בזה היא כי הרי המלאכים אינם בעלי בחירה, עיין ריש פרק לט בתניא,
"ובנקודה הראשונה איך אפשר שיעשו היפך הרצון, פשיטא שלא רצו לעשות היפך הרצון, אלא שלא ידעו שזה היפך הרצון של הבורא וכל נברא אפילו מלאך ושלמעלה הימנו אי אפשר שיהי' שלם בתכלית, וכפירוש רש"י הידוע עה"פ אשר ברא אלקים לעשות - לתקן, ולכן אפשר שיטעה,
"ודוגמא לזה אשר אדם הראשון אף שהי' יציר כפיו של הקב"ה והזמן קודם חטא עה"ד, בכ"ז נכשל בזה מפני הוראת היתר וכיו"ב, ויעויין ג"כ בזה במ"ש בהקדמת השל"ה חלק בית ישראל (ברוב הדפוסים דף י"ח סוף ע"א)". עכלה"ק.
ועייג"כ באוה"ת נ"ך ע' תרס-א (נעתק בסה"ל ע' מלאכים ע' תמב-ג):
"והנה ע"פ ובמלאכיו ישים תהלה פי' הבחיי 'שאע"פ שאין בהם [במלאכים] יצה"ר הרי הם נוטים לפעמים מדרך הראוי וכידוע במלאכי סדום כו' והמובן מזה כי יש בקצת שאר המלאכים שחוטאים...' ... ואדמ"ו נ"ע אמר וז"ל ואפילו במלאכים יש דין ועונש כמ"ש בפייט ומלאכים יחפזון ... כי לא יזכו בעיניך בדין, ובודאי שאינן על מעשים שבפועל כי כלום יצה"ר יש ביניהם אלא היינו מחמת עומ"ש שצרכים לקבל עליהם תמיד ... וע"ז יש משפט ודין עליהם אם הביטול והיראה כדבעי למהוי או לא...
"ובסי' שער הק"ש ... מה שאנו מוצאים לפעמים שיש במלאכים ... ולפעמים הם בבחי' הפירוד עד שנמצא בהן החטא וכענין אפקוהו למט"ט ומחיוהו שתין פולסין דנורא, היינו לפי שיש בהם גוף ונפש, ומצד החומר שהוא הגוף שלהם שהוא מאש ורוח יוכלו להיות בבחי' הפירוד...".
ולכאו' הכוונה בהנ"ל, ע"ד הסיפור מהה"מ שפעם הרהר אחר רבו הבעש"ט וכו' ועשה כמה דברים לתקן הדבר, ומ"מ לא נחה דעתו עד שפעם שמע משרע"ה לומד עם תשב"ר בג"ע בנוגע צחוק דאברהם אבינו וכו' וביאר שהוא גם כפשוטו וכו' והסביר, "ואם תאמרו איך אפשר הדבר אשר אברהם יהי' מסתפק במאמר השם, תדעו אשר זהו מצד הגוף ואשר גם גוף קדוש בשר הוא". - וכ"ז, על אף שאברהם אבינו, ראשית האבות, היו מאלו "שכל אבריהם כולם היו קדושים ומובדלים מענייני עוה"ז ולא נעשו מרכבה רק לרצון העליון לבדו כל ימיהם".
אלא דצע"ק במאמר "מי כמוכה" הנ"ל: דזלה"ק שם - "המלאכים אינם בעלי בחירה כלל ... ומה שארז"ל אפקוהו למט"ט וכן ארז"ל ... על אלי' ומחיוהו שיתין פולסא דנורא ... י"ל שהמלאכים אלו היו תחלה נשמות ... וא"כ י"ל שגם עתה הם בעלי בחירה, אבל שארי המלאכים הם בלתי בעלי בחירה...".
והרי לפי המבואר לעיל מאדמה"ז, אדמוה"א, ומהצ"צ, הרי ענין הפירוד והעונש וכו' מצוי גם בשארי המלאכים, גם באותם שאינם בעלי בחירה וכו', ולא רק במט"ט ואלי' שהיו תחלה נשמות.
ולכאורה מוכרחים אנו לומר שהכוונה בהמאמר הוא להעונש ד"שיתין פולסא דנורא" ("ס' גבורות" וכו' - כמבואר בדא"ח), עונש מיוחד על רוע בחירתם (משא"כ בשארי מלאכים שאף שיכולים לעשות היפך הרצון, ומקבלים עונש וכו', הרי מ"מ אי"ז מצד רוע בחירתם וכו', ובמילא אי"ז באותו הסוג של עונש וכו').
אך דא עקא, אשר בגמ' יומא (עז, א) מצינו אותו העונש ד"שיתין פולסא דנורא" גם בנוגע למלאך גבריאל, עיי"ש, ולכו"ע גבריאל לא הי' בתחילה נשמה שנעשה (רק) אח"כ מלאך.
ובדוחק הי' אולי אפ"ל דגבריאל הרי נק' (בדניאל) "איש גבריאל" "איש לבוש הבדים". ועי' בזהר ויקהל (רלא, א): " תא חזי כיון דמיכאל כהנא רבא איהו. ואתי מסטרא דימינא. אמאי כתיב בגבריאל [דניאל יב] האיש לבוש הבדים. דהא לבושים לכהנא רבא איהו ... תו דהא גבריאל איהו אתמנא שליחא בהאי עלמא וכלשליחא דאתמנא בהאי עלמא אצטריך לאתלבשא בלבושין דהאי עלמא והא אוקימנא. ברזא דנשמתא כד סלקת לעילא אתלבשת בלבושא כגוונא דלעילא בגין למהוי תמן. וכן כד נחתת לתתא מלעילא כלא איהו כגוונא דההוא אתר דאזלת תמן. כגוונא דא כל אינון שליחן דאתמנן בשליחותא בהאי עלמא והא אוקימנא.".
(ועיי"ש עוד בע' רלג אשר לא תמיד נקרא גבריאל "איש לבוש הבדים" (וכמו"כ מצינו בנוגע לגבריאל שפעמים כתוב בדא"ח שהוא ביצירה, אף שמקומו הוא בבריאה, כפשוט) - ולכאו' צ"ל אשר ההפרש הוא ע"ד מט"ט ומיט"ט, שתלוי לפי מעמדו (ודוקא במדריגתו התחתונה (ביצירה) שייך ענין החטא במט"ט משא"כ מעמדו בבריאה)*, וכעין חילוקים אלו מצינו גם באליהו, ואכמ"ל).
ולהעיר מענין הנפילים, וכן מהג' מלאכים שבאו לאברהם, ובאם אכלו ממש וכו', והרי א' מהג' ה"אנשים" הי' גבריאל, ואכמ"ל.
(ומענין לענין: עפ"י הנ"ל דגבריאל מגלה "קץ הפלאות" יומתק ג"כ מש"כ בזהר (מדרש הנעלם) (ח"א, קכח, ב) בנוגע לתחה"מ - "מי מוליך הגוף לא"י ... גבריאל מוליך אותם לא"י דכתיב התלכי עם האיש הזה וכתיב התם והאיש גבריאל" - ד"המתחיל במצוה וכו'".
ולהעיר, אשר מתשו"ב, סי' יא, לכאורה מוכח אשר כ"ק אדמו"ר מתווך ומכריע כב' שיטות: א) כדברי אביי בגמ' (כתובות קיא, א) דמחילות נעשה להם בקרקע (כדי שלא יצטערו בצער גלגול), וב) כדברי ר"י בזהר אשר גבריאל מוליך אותם (והיינו שמוליך אותם דרך המחילות - וזה שלא כדעת ר"ז במדה"נ הנ"ל (ור' אילעא בגמ' הנ"ל - "ע"י גלגול") אשר "קב"ה עושה מחילות תחת הארץ והם מתגלגלים והולכים לא"י", וג"כ לא כמו שלומדים בפשטות בזהר אשר לדעת ר"י גבריאל מביא אותם (ו(בפשטות) אינם הולכים דרך מחילות))).
*) להעיר ג"כ מענין "נער הייתי גם זקנתי" שקאי על מט"ט, ואשר ענין החטא שייך רק במצבו של נער, ולהעיר במה שמבואר בענין "שני נערים" באם זהו ב' מדריגות במט"ט (יצירה ובריאה, ובעליונה שבו - בבריאה - אין שייך חטא) או שזהו מט"ט וסנדלפו"ן. ולפעמים מבואר אשר גם במל' דאצי' עדיין נק' בשם "נער" - אף שבכללות באצילות נק' "זקן" ו"חנוך" (ובשמיטה ראשונה נק' רק "חנוך"). ולהעיר ג"כ מב' הענינים במט"ט - "שרו של עולם" ו"שרם של ישראל" - "הנני שולח מלאך לפניך", וכו', ובנוגע לישראל עצמם ב' אופנים "קושר כתרים" ו"נעל" (שזהו שייכותו לחנוך - "תופר נעלים"), ואכמ"ל.
ספריית אגודת חסידי חב"ד
בגליון הקודם (עמ' 40) הקשה הרב ש"ש פליישמן שי' על המובא ב"היום יום" כ"ז אדר א אשר האמת היא דרך המיצוע. ונטיה לימין - להחמיר על עצמו ולמצוא חסרונות או עבירות שאינו כפי האמת, או נטיה לשמאל - להקל על עצמו בעניני עבודה ולכסות על חסרונותיו - שניהם דרכים טועות.
והקשה אשר כידוע (וכמובא באגה"ק סי' יג אודות ב"ש וב"ה) הנה קו הימין הוא אהבה ולהקל, וקו השמאל הוא להחמיר - ואיך זה יתאים להנ"ל.
ונראה לי לכאורה אשר כאן המדובר הוא לא אודות קוין של ימין ושמאל כפי שהם בספירות ובכוחות האדם, חסד וגבורה - קולא וחומרא, אלא כאן מדובר אודות ימין ושמאל ביחס לטוב ורע, וכפי שהוא בחלל הלב - חלל הימני וחלל השמאלי, וכמ"ש לב חכם לימינו וכסיל לשמאלו.
ולכן כאשר האדם רוצה להחמיר על עצמו היינו שרוצה לנטות לצד הקדושה - צד הימין, רק שאין זו חומרא כפי האמת - הרי זו דרך טועה.
וכן כאשר רוצה להקל על עצמו, היינו נטיה לצד הרע - צד השמאל, לחפות על חסרונות ולהקל בעבודת השי"ת.
משא"כ המדובר אודות ב"ש וב"ה הרי זה בקו הימין והשמאל שבקדושה - קולא וחומרא.
Download PDF