רמב"ם הל' מכירה פי"ג הי"א: "היה גר ובא ללמוד תורה לא יאמר לו פה שאכל נבילות וטריפות יבוא וילמד תורה שניתנה מפי הגבורה".

והקשה הרה"ג ר"י קאפאח (במהדורת הרמב"ם שלו עמ' רכה הע' יב): "ולי לא ברור מה הונייה [-אונאת דברים] באמירת פה שאכל נבלות וטרפות הרי לא היו אז [-בגויותו] נבלות וטרפות אלא התר גמור". ובאמת כבר נזקקו לענין זה גדולי ישראל, וכדלקמן.

הנה מקור הדברים בברייתא בבא מציעא נח, ב אבל שם איתא: "נבלות וטרפות שקצים ורמשים" [הרמב"ם השמיט "שקצים ורמשים"].

ובחידושי אגדות למהרש"א כתב: "ולא נקט [-בגמרא] שאכל שאר איסורין משום דהני גריעי טפי שאכל דבר שהנפש קצה בהם דמהאי טעמא אמרינן בפרק ג דהוריות [יא, א] דאוכל נבלה וטריפה סתמו מין הוא, משא"כ באוכל שאר איסורין ודו"ק".

וגם 'בן יהוידע' שביאר את מהלך וסדר הדוגמאות שהובאו בגמרא לענין הונאת דברים ציין: "אם אמר פה שאכל נבילות [-הוא אמינא] אין בזה הונאת דברים, כי בזמן שאכל נבילות לא עביד איסורא בדבר זה, שלא נצטוו בני נח על זאת, ועוד הו"א, כיון שאינו מדבר עמו לנכח לומר פיך שאכל נבילות, איך ידבר בד"ת, אלא אומר בדרך נסתר פה שאכל נבילות, דהשומע חושב על אחרים אומר כן, ואינו מתבייש בדברים אלו, לכך קמ"ל אפילו בכה"ג, שהוא לשון נסתר יש בזה ביוש ואונאת דברים".

גם הפני יהושע בב"מ שם תירץ על השאלה למה נקטו חז"ל מאכלות אסורות דווקא דמילתא דפשיטא היא שעוונתיו הראשונים שעשה בגיותו אינם נחשבים לו דכקטן שנולד דמי, אבל נבילות וטריפות נהי דאיסורא ליכא בגיותו אפילו הכי מאיסא מילתא כדאמרינן בעלמא שמטמטם ליבו של אדם כו' וקמ"ל דאפילו הכי אסור להכלימו בזה.

תוצאת טמטום הלב וכו' - מבוארת בנגלה (רמ"א יו"ד סי' פא ס"ז, ש"ך יו"ד שם ס"ק כו) וגם בפנימיות התורה (ראה 'לקוטי שיחות' כרך ה עמ' 187 הע' 23; 'אגרות קודש' כרך א עמ' רלו ואילך; כרך כא עמ' נא).

אמנם יש לבחון זאת עפ"י המבואר בתניא פ"ח (יב, א) לגבי מאכלות אסורות שאפשר לתקן זאת ע"י "תשובה גדולה כל כך שזדונות נעשו לו כזכיות ממש שהיא תשובה מאהבה כו'", האם הגיור שהיא מציאות חדשה וכו' לא יתקן זאת?

ובאמת יש להעיר שאדמו"ר הזקן בהלכות אונאה וגניבת דעת סעי' כח השמיט הדוגמא הנ"ל מהגא' ומהרמב"ם.

בהרבה דפוסי רמב"ם יש כמה טעויות במנין המצוות כדהלן:

בהתחלת ספר המדע, במצוות עשה - מצוה עה: נדפס "ואחר" טהרה , וצ"ל: "ואם" טהרה.

במנין המצוות על סדר ההלכות:

הלכות עכו"ם מצוה ב נדפס: "שלא לתור אחת", וצ"ל: "שלא לתור אחר"; הלכות פסולי המוקדשין מצוה ג, נדפס: "שלא יאכל קדשים" וצ"ל: "שלא יותיר קדשים"; "ספר נזיקין, הלכותיו ח" , וצ"ל: "הלכותיו ה"; "הלכות מכירה יש בכללן ד מצוות" . . וג' מצוות לא תעשה", וצ"ל: "הלכות מכירה יש בכללן ה מצוות . . וד' מצוות לא תעשה . . ומצוה מספר ה שלא יונהו בדברים" ; "הלכות שכנים . . ומשפט בעל המיצר", וצ"ל "משכנו מבעל המיצר" "הלכות שכירות . . מצוה א . . ושומר שכיר", וצ"ל: "ושומר שכר - "הלכות ממרים . . מצוה ט - שלא יהי' הבן סורר " וצ"ל: "סורר ומורה".