כתב רבינו בסימן שיח ס"ו הקוצץ פרי שלא נגמר בישולו לחולה בשבת אסור לבריא משום מוקצה אפי' חלה מבעו"י והיה כבר בדעתו מבע"י לקצוץ הפרי בשבת מפני שאין הכנה מועלת במחובר בכיוצא בזה שהוא גדל והולך בשבת אבל שנגמר בישולו ושוב אינו גדל והולך מועלת הכנה אע"פ שהוא מחובר, עכ"ל.

פירוש הדברים שפרי שנגמר בישולו אע"פ שיש בו איסור קוצר מן התורה, [ואפילו אם נתיבשו בעודן בענפיהן כמובא בשוע"ר סימן שלו סי"ט] מ"מ אם בפועל נקצרו לצורך חולה של סכנה מותרים ואינם מוקצה, כיון [שלא דחאן בידים] והיה במחשבתו מבע"י להשתמש בהן בשבת.

אבל אם הם יונקים מן הקרקע ה"ה עדיין מוקצים כיון שאין שייך כלל הכנה במחובר שיונק עדיין מן הקרקע. והסבר הדבר נראה שכיון שמקבל יניקה מן הקרקע הרי הוא גדל ובטל לקרקע, וכיון שהקרקע מוקצה [שהרי אינה כלי] כך היונק ממנה מוקצה. ועוד אפשר לומר שהרי כתב רבינו בסימן שלו ס"א שחכמים גזרו שאסור להשתמש באילן בשבת, וממילא כל זמן שיונק וגדל והולך בשבת, ה"ז בכלל האילן שנאסר בגזירת חכמים, ולכן לא יועיל מחשבת האדם שהרי האיסור אינו מצד היסח דעת האדם אלא מצד גזירת חכמים. ורק באינו גדל ויונק אינו בכלל האילן, ואז תלוי הדבר במחשבתו. אבל זה נראה דחוק, שהרי לא הוזכר כאן כלל הקשר שבין הפרי והאילן, ורק שהוזכר שהוא מחובר לקרקע [וגם שלפי"ז פירות נמוכים מג' טפחים שאינם בכלל הגזירה יועיל מחשבה, וזה לא הוזכר כאן, וגם פירות האדמה - ירקות שאינם בכלל הגזירה כמובא בסימן שלו ס"ד וס"ו יהיו מותרים וזה לא הוזכר כאן כלל].

והנה במשנה ברורה סימן שיח ס"ק טז מביא שהמגן אברהם מקשה שהמעט שנוסף בשבת יבטל ברוב וכן בביאור הגר"א מצדד להלכה להתיר, כלומר שהמשנה ברורה הבין שאין כאן היתר מפני שיש כאן קצת שנוסף בשבת ואין שייך בזה הכנה, שהרי לא היה בעולם, ולפי"ז יש לדון מדוע לא יבטל המעט שנוסף בשבת ברוב שהיה מקודם, והסבר הדבר מפני שהוא דבר שיש לו מתירין כלומר מפני שאיסור מוקצה נפקע אחר השבת, ע"כ אין בזה ביטול ברוב, א"כ כ"ז לשיטת התוס' אבל לשיטת המג"א ואדמוה"ז וכו' שדבר שלא היה ניכר מעולם בטל א"כ גם כאן ראוי להתיר מפני שיבטל ברוב.

אבל רבינו מבאר במג"א שאין האיסור מפני התוספת שגדל בשבת אלא כלשון רבינו שאין הכנה מועלת כלל במחובר בכיוצא בזה, כלומר שאין שייך כלל הכנה כיון שיש בזה יניקה וגידול מהקרקע וכנ"ל, ולא משום החלק החדש בלבד וממילא גם לשיטת המג"א ורבינו שיש ביטול בדבר שלא היה ניכר [וכמ"ש רבינו בסימן שכ ס"ד] מ"מ כאן הפרי אסור מפני שאין שייך בזה הכנה כלל, כלומר לשיטת רבינו לא בא המגן אברהם לחלוק כאן כלל, כאמור שלא מצד החלק החדש אסור אלא שאין שייך הכנה בגדל והולך. ומה שציין להתוס' וכו' הוא רק להוכיח שיש לשיטתם הוכחה שיש מצב שכבר אינו יונק מן הקרקע ומועיל לו הכנה לכו"ע ומצד שני בגדל והולך לכו"ע הוי מוקצה כנ"ל.