בגליון האחרון האריך רב נ.ש. בענין מיקומו של קו התאריך, ומסיק בפשיטות ולהלכה אשר ליכא מציאות של קו התאריך במקום מסוים בעולם, אלא הוא ענין הסכמי בלבד הנקבע ע"י בנ"י הדרים במקום מסוים בעולם שנוהגים לפי המקום שבאו משם, וע"פ מנהגם זו נקבע ("לנצח" כלשונו) קו התאריך.

והנה בדבריו מנסה לעשות רושם כאילו אינו חולק על זה דישנו מציאות של קו התאריך ע"פ תורה, אלא שלדעתו לא נוצר מקום קו התאריך מאז שימ"ב, אלא נוצר בזמן שנפגשים ב' אנשים מבנ"י זה בא ממזרח וזה בא ממערב, ועי"ז ובמקום זה נוצר ונתהוה לנצח מציאות של קו התאריך!

ואיך לא חלי ולא מרגיש, שהפי' שיש מציאות של קו התאריך בעולם ע"פ תורה (ולא רק ענין הסכמי) הוא, שזה מציאות שנוצר בבריאת העולם מצד היות העולם כדורי וכו', ואם רק נאמר שאינו מציאות משימ"ב הרי פי' הדבר שאין זה מציאות מצד טבע הבריאה, אלא הוא ענין הסכמי ע"פ התיישבות המקרית של בנ"א ואינה מציאות אמיתית כלל. וכי רצה לומר שנוצר מציאות בטבע העולם ע"י איזו פגישה מקרית של ב' בנ"א?!

וא"כ, הרי בזה הפך הקערה על פי' וחולק הוא על מה דפשיטא לי' לרבינו במכתביו והשיחה בענין זה אשר קו התאריך הוא מציאות אמיתית ע"פ תורה. והעוברו, או שבמציאות נתוסף לו יום או שבמציאות נחסר לו יום, כמבואר כ"ז בלקו"ש ח"ז (הוספות ימי הספירה), ולא אלאה הקורא בהעתקת כל הדברים הידועים כבר. ותמה תמה אקרא, איך לא רעדה ידו בכתבו דברים הללו בפשיטות ולפסק הלכה בנוגע לשמירת שבת ועוד?!

וגם פשוט עד שאין צריך לאומרו, שאין שום מובן לומר שע"פ תורה ענין קו התאריך הו"ע הסכמי (לפי התיישבות מקרית של בנ"י או פסק רבנים כו'), ובו בשעה לומר שזהו ענין שנקבע כן במציאות "לנצח"! הרי מציאות הוא מציאות לנצח ודמיון וענין הסכמי הו"ע הסכמי לנצח! ואיך ערבב וטשטש ב' הדברים?

ובהמשך דבריו (ובלי שום הסוואה ורמזים), סותר עצמו וכותב בפשיטות דאפי' אחר שנקבע קו התאריך במקום מסוים ע"י פסק רבנים, הרי בזמן מאוחר יותר ע"י המנהג של התיישבות בנ"י נעקור הקו ונעבירו ממקום למקום. הרי שהבין בעצמו שגם שכל של תינוק מחייב שאם הו"ע הסכמי ודמיון אינו מציאות שנקבע במקום מסוים לנצח! (אם לא שנאמר בסגנון הידוע, שגם כ"ז אכניס בק"ו, היינו דכמו שאין סתירה בין דמיון ומציאות כך אין סתירה בין קביעת הקו במקום מסוים ובו בשעה להעבירו ממקום למקום!)

ובאמת הרי ידוע שהיו אלו (בעיקר הרממ"כ והרצפ"פ) שאחזו בהשיטה דאין מציאות של קו התאריך ע"פ תורה, והקו הו"ע הסכמי שקבעו או"ה במקום מסוים והם השאירו קביעות זו "לנצח", ואינה מציאות אמיתית ע"פ תורה. וכידוע כבר הפריכו הרבה שיטתם, ולא כאן המקום להכנס באריכות זו. אלא שגם הם לא הגדילו לעשות מה שעשה לנו הרב נ.ש. בגליון האחרון, דהם ניסו לבסס שיטתם ולומר דמציאות הימים נקבעים לפי כד שעות ולא לפי מהלך השמש, (ושענין הזמן בעולם אינו משנה לענין חלות החיוב דשמירת שבת ושאר מצוות וכו' ועוד ועוד שאכ"מ) ובזה בנו שיטתם שלכן אין מציאות של קו התאריך בעולם (ושלא יהא שום נפק"מ ממציאות קו התאריך לענין מצוות התורה).

אבל לבא ולמתוח החבל בשני ראשים, שמציאות הימים נקבעים ע"פ מהלך השמש, ושמ"מ אין קביעות מקום של קו התאריך בעולם מאז שימ"ב, ה"ז טשטוש מציאות ודמיון! דאם נקבע היום לפי השמש, האם ישנו ספק שהתחלת זריחת השמש בשימ"ב הוא רק במקום מסוים בעולם (כיון שהעולם הוא כדורי)? וא"כ ע"כ שמאז שימ"ב אין מציאות אחידה של קביעת היום בכל מקום בעולם, והבא ממזרח יהי' הקביעות כך והבא ממערב יהי' הקביעות באופן אחר. ומה שנפלה מח' בין הפוסקים (כפי שהביא רבינו ג' הדיעות) בענין פשוט זה הוא רק איך לשער מקומו המדויק של הקו, אבל לא האם בתחילת זריחת השמש הי' זה במקום מסוים, ושעפ"ז נדע קביעות מקום קו התאריך.

ואם יתעקש ויאמר, דגם הוא סובר שיש מציאות של קו התאריך מאז שימ"ב, מ"מ משום מה קביעות מקומו המדויק, בדוקא לא יהא תלוי במקום השמש בתחילת בריאתו אלא בענין אחר, אשאל ואחקר, א"כ במה כן תלוי קביעות מקומו? האם בעוד איזה גורם או טבע אחר במציאות הזמן? הרי קביעות הימים הוא לפי מהלך השמש ולא בשום ענין אחר? ואם עדיין יתעקש שנוכל לידע מקום קו התאריך מאז שימ"ב (לא לפי מקומו של השמש בתחילת הזמן אלא) ע"י איזה השערה אחרת לפי מהלך השמש ולא לפי מקומות בתחילת הבריאה, ניחא (אלא שכמובן שעדיין אין שום יסוד לדבר). אבל כי יעלה על הדעת לומר, שנדע מקום קו התאריך שהוא מציאות בעולם לפי פגישה מקרית של בנ"א שאינה שייכת כלל לטבע הבריאה??

(ובענין זה, שמנסה לרכוב אתרי ריכשי בב"א, שיש מציאות של קו התאריך ושאין מציאות הקו אלא ע"פ קביעת בנ"י, כתב לחלק בדבריו בין "השראת השבת על הבריאה" וקביעת יום השבת להלכה, ואני בער ולא אדע איך לשער מה הם פי' המילות הללו. וה' יאיר עיני.)

והנה עוד פעם, דוקא בענין זה שפשוט כ"כ ע"פ מציאות הדברים, כותב רב נ.ש. ובדרך "כ"ש וק"ו" להוכיח משיחת רבינו שאינו כן. וזה דבריו: מכיון שכתב רבינו לגבי המצוה דספה"ע, דהמצוה הוא רק על כל יחיד, וליכא מציאות של ספירה מבלעדי המצוה המפורש בתורה, הרי כ"ש וק"ו שכיון שאין מפורש בתורה ענין הפשוט כ"כ כגדר הזמן שהיא תלוי לפי מקום השמש, ע"כ שאין זה נוגע למציאות הזמן ע"פ תורה.

הנה מסופקני אם בהקיץ כתב דבריו הללו, שהרי לפי מהלך דבריו נוכל להמשיך ולומר דכיון שלא אמרה תורה בפירוש ענין הפשוט כ"כ ששתיים ועוד שתיים הם ארבע ולא חמש, ע"כ שאין המציאות כן! הלא בענינים של מציאות איירינן (כנ"ל שהשמש ומקומו בתחילת הבריאה קובע מציאות הימים ולא שום ענין אחר), ומה שייך "להוכיח" ולקבוע המציאות הטבעית דזמן מהא שלא הוזכרה בתורה?

ובודאי כל מ"ש לא הי' אלא מהדו"ק שרשם בחפזי לעצמו ולא התכוון להדפיסם כלל, ובאיזה דרך לא דרך עלה על מכבש הדפוס ויצאו הדברים לאור עולם, ותקותי שדי בהנ"ל לתקן הדברים.