שכח שלא אמר זכרנו ומי כמוך אם נזכר ועדיין לא אמר השם של סיום הברכה חוזר למקום ששכח וממשיך לומר על הסדר, כ"כ פמ"ג סי' תקפב סק"ד, דה"ח סי' לג אות כח, מט"א ס"י, ערוה"ש ס"ז, מ"ב סקט"ז וכה"ח סקל"א.

והנה בשו"ע הרב לא נזכר הדין בזה ורק לגבי וכתוב כתב בסי' תקפב שיאמר במקום שנזכר עיי"ש אך דוקא שם שיש שם באמצע הברכה ומשם ימשך על הסדר, אבל בלא"ה שפיר יש לומר שחוזר למקום הראוי שהרי בשו"ע הרב עצמו פסק בסי' רצד ס"ז גבי שכח לומר אתה חוננתנו שאם נזכר קודם שאמר השם בסיום הברכה חוזר לאתה חוננתנו ויגמור משם על הסדר וחננו מאתך וכו' בא"י עכ"ד. ונראה הטעם דיש לחזור למקום הראוי כדי שיהי' מעין החתימה סמוך לחתימה לכן צריך לחזור בזכרנו לומר מלך עוזר וכן באתה גבור לומר ונאמן אתה להחיות מתים וכעין זה כתב המ"ב סי' קיד ס"ק צ"ט לענין מוריד הגשם עיי"ש.

וכן יש ללמוד משו"ע הרב סי' רפא ס"ב גבי ברכת יוצר שחרית של שבת וז"ל "ואם רצה אינו אומר כלל מלבד לאל אשר שבת, שאף אם שכח לאומרו בתוך התפילה נכון לאומרו אחר התפילה והוא מדבר בשבח השבת, ומ"מ אם נזכר בתוך התפילה אפי' קודם שסיים ברכת יוצר לא יחזור לראש הברכה בשבילו הואיל ואינו אלא מנהג בעלמא, וה"ה שלא יאמר אותו לבד במקום שנזכר, כיון שאינו שייך לשם" עכ"ל. ומקורו ממג"א שם סק"ג שמבאר דברי הרמ"א דמי שלא אמר לאל אשר שבת מחזירין אותו, שאין הכוונה שיחזור ליוצר דמנ"ל הא לחזור בשביל דבר שלא הוזכר בתלמוד וכמ"ש בסי' תקפ"ב, ועוד דאינו אלא מנהג בעלמא אלא כוונתו שיאמרו אחר התפלה עיי"ש.

ולמד בזה השו"ע הרב דאפי' קודם שסיים הברכה אין מחזירין אותו למקומו לאל אשר שבת והוסיף דלא רק שאין מחזירין אותו כלל אלא שאין לאומרו במקום שנזכר, לפי דאין שייך לאומרו שם, והכוונה דוקא בזכרנו ומי כמוך ובספר שייך לומר במקום שנזכר משום שכל הברכה הוא מקומו, אבל היכא שאין לזה שום שייכות להמשך הברכה אין לאומרו גם במקום שנזכר. אבל במטה יהודה סי' רפא ושלמי חגיגה סי' כ' ומ"ב סק"ל וערוה"ש שם ס"ו שדעתם דאף שיחזור לאל אשר שבת.

וא"כ בהוספות אלו של זכרנו וכו' אה"נ שאין צריך להחזיר אם לא אמר, לכן שפיר יש לאומרן בכל מקום שנזכר כיון שיש שייכות לאומרו בכל הברכה.

והנה בשכח לומר וכתוב לחיים דעת הפמ"ג סי' תקפב סק"ד ודה"ח סי' לג אות כא, א"א תנינא שם וערוה"ש ס"ז דאם לא אמר השם בסיום הברכה חוזר לוכתוב אכן בשו"ע הרב ס"ו ומט"א ס"י דאינו חוזר הואיל ויש שמות לכן יש לאמרו במקום שנזכר, וכ"כ בהגהות הגר"מ אריק בסוף א"א שם.

ונראה לבאר יסוד מחלוקתן אם הוספות שהוסיפו הגאונים בעשי"ת אי נתקן לאמרם בתוך הברכה דוקא במקום מסויים או אפשר שהתקנה לומר זכרנו ב(כללות)ברכת מגן אברהם ומי כמוך בברכת מחיה המתים וכתוב בהודאה ובספר חיים בברכת שים שלום אלא דלכתחלה קבעו להם מקום מסוים אך באמת כל הברכה מקומן, והנה דעת הפמ"ג ודעימיה דתקנו מעיקרא לאומרו במקום מסוים לכן בשכח ולא אמרן במקום הראוי חוזר למקום הראוי וימשיך על הסדר ואילו לשיטת שו"ע הרב ומט"א כל הברכה שנתקן הוא מקומן, ומש"ה בשכח יאמר במקום שנזכר וא"צ לחזור למקום המסוים שם כיון שצורך לחזור שמות הקב"ה, וכעין שמצינו בטור סי' קיד ושו"ע הרב שם ס"ד גבי מוריד הגשם שלא קבעו חכמים מקום בתוך הברכה להזכיר שם הגשם אלא אמרו שמזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים עיי"ש. ולהכי ס"ל להפמ"ג סי' רפ"א א"א סקי"ב בשכח ולא אמר לאל אשר שבת שמחזירין אותו במקומו הראוי.

כי שיטת הפמ"ג דהא דאין מחזירין על דבר שהוא מתקנת הגאונים וכ"ש על מה שהוא מנהג בעלמא היינו דוקא לאחר שכבר סיים הברכה, דמפני חומר ברכה לבטלה אין מצריכין אותו לחזור שוב ולברך ברכה זו, אבל אם עדיין לא סיים הברכה ונזכר ששכח להזכיר שפיר יש לו לחזור למקומו ולהמשיך משם ואילך על הסדר ואין חילוק בזה לדעתו בין דברים שהם מתקנת הגאונים לבין כל שאר ההזכרות שאין מחזירין עליהן ומה"ט ס"ל הכי לגבי ההוספות שמוסיפים בתפילת שמו"ע בעשי"ת דיש לאומרן.

ועוד מצינו מחלוקת בזה דהנה הפמ"ג בסי' קכ"ד בא"א סק"ח לגבי מי שהזכיר טל בימות הגשמים ונזכר בתוך הברכה שלא אמר משיב הרוח ומוריד הגשם שכתב שם דאע"ג דמדברי הב"י שם משמע לכאורה דבכה"ג אינו אומר כלל ומתוך מה שנכתוב יתבאר לך שאין דברים הללו אמורים אלא בשלא הזכיר לא גשם ולא טל שאילו הזכיר טל אע"פ שלא הזכיר גשם אפי' נזכר עד שלא סיים הברכה א"צ לחזור, אך מ"מ ממש"כ המחבר בשו"ע שם ס"ה שאם הזכיר טל אין מחזירין אותו משמע דכל היכא דלית ביה משום חזרה יאמרנו במקומו, וכ"כ הביאור הלכה שם בס"ה ד"ה 'ואין', שאם נזכר קודם סיום הברכה יחזור ויזכיר גשם במקום שהוא.

אולם בשו"ע הרב שם ס"ו כתב דאם הזכיר טל בימות הגשמים ולא אמר מוריד הגשם אין מחזירין אותו, והוסיף ע"ז במוסגר אפי' לא סיים הברכה וכנראה דכוונתו היא שאם הזכיר טל ונזכר בתוך הברכה שלא הזכיר גשם הרי לא זו בלבד שא"צ לחזור למקום ההזכרה ולהזכיר ואח"כ להמשיך משום על הסדר, אלא שאינו אומר כלל אפי' במקום שנזכר, משא"כ כשלא הזכיר טל שאם נזכר בתוך הברכה שלא הזכיר גשם מזכיר במקום שנזכר, וכמבואר בדבריו שם בס"ז, והר"ז כפי שמבואר בדברי הב"י שם שמי שהזכיר טל אפי' אם נזכר עד שלא סיים הברכה שלא הזכיר גשם א"צ לחזור וכנ"ל.

ונראה לחלק דשאני הזכרת טל במקום הזכרת גשם בימות הגשמים מכל שאר ההזכרות שאין מחזירין עליהן, דבכל שאר ההזכרות כמו אתה חוננתנו או על הנסים או עננו או יעו"י דספק יש לאומרו במקום שנזכר או לחזור, לפי שסו"ס חיסר הזכרה משא"כ בהזכרת טל דיעבד עלתה הזכרת טל במקום הזכרת גשם וכמ"ש בב"י סי' קי"ד ושו"ע הרב שם ס"ו שהקשו האיך מועיל הזכרת טל במקום שחייב להזכיר גשם ותי' כיון שבגבורות אין אנו שואלים אלא מזכירים לשבח להקב"ה, נהי דלכתחלה צריך לשבחו שהוא מוריד הגשם שהוא דבר הנעצר וצריך להתפלל עליו מ"מ בדיעבד אם שכחו בטל אע"פ שמתוך שאינו נעצר א"צ להתפלל אלא משום שמשבח אותו בדבר שהוא צורך העולם אין מחזירין אותו עיי"ש ולהכי יצא בהזכרת טל ואפי' אם לא סיים הברכה א"צ לחזור ולומר גשם.