הערני ידידי הרב אפרים גראסבערגער שליט"א הספרן דספריית היכל מנחם בבארא פארק דבהוספות שבסוף שו"ע הרב לחנוכה הביא שנוסח הברכה הוא לברך: להדליק נר חנוכה, ובהערה מציין לסידור אדה"ז, ולמקור הביא מספר רוקח ועוד שאר ספרי הלכה וקבלה. ועמדתי משתומם דהלא נוסח אשכנז הוא (וכן מובא באו"ז ובראבי"ה ובעוד ספרי הראשונים בני אשכנז) להדליק נר של חנוכה, ואיך בא נוסח כזה להרוקח.

והנה המקור הוא בספר הרוקח סימן רכ"ו, דבסעי' ו' הביא הנוסח להדליק נר חנוכה, אבל דא עקא דבסוף סעיף א' הביא וז"ל וקיי"ל מדקא מברכינן להדליק נר של חנוכה, הדלקה במקומה עושה מצוה וכו'. וראה בהגהת ברכת שמעון בסוף ספר הרוקח שהעיר שאין להוכיח מדברי הרוקח לגבי נוסח הברכה כלום דהרי יש סתירה כאן, וא"כ בע"כ חד מיני' לאו דוקא.

אמנם חיפשתי בהכת"י של הספר וכן בהשלשה דפוסים הראשונים, דפוסי - פאנו, קרימונא והאנוי, ומצאתי דכולם יש להם בשני הפעמים הנוסח להדליק נר של, אבל בדפוס זאלקאווא (תקס"ו - הנדפס במצות ר' לוי יצחק מבארדיטשוב) שינה המגיה בשוגג או בכוונה כנוסחתו (כמו שנמצא לרוב בהרבה ספרים וסידורים).

בסידור הרוקח ובסידור ר' שלמה מגירמייזא (סדר חנוכה סימן ק"ה) הביאו "אקב"ו להדליק נר של חנוכה והיכן ציונו זכור ימות עולם וכו' שאל אביך ויגדך (דברים לב, ז), בפסוק י"ג תיבות ועם הקריאה י"ד תיבות וכן י"ד תיבות בברכה זו". ואכן בשבת דף כ"ג סומכו על סיפי' דקרא -שאל אביך ויגדך.

ואולי נדחק ונאמר דלפי זה מובן מה שמובא בהמגן אברהם בהל' חנוכה בתחילת סי' תרע"ו "שלחנוכה תיבה אחת (רש"ל [בשו"ת סימן פ"ה]) ושכתוב הטעם בשל"ה [בשם אביו] ושכן כתב המטה משה" (וכן הוא ברמב"ם הל' חנוכה). דהי' מקובל להרמב"ם ולהמהרש"ל שצריכים לומר של חנוכה וגם הי' להם הקבלה שהוא עפ"י מספר התיבות של הפסוק זכור ימות עולם ובפסוק הוא הרי י"ג תיבות, ע"כ דחקו לאוקים הגירסא של תיבת "של" וצירפה לתיבות "חנוכה".