נחלת הר חב"ד, אה"ק
בגליון תשצא (עמ' 65) העיר הת' אברהם צבי הירש הלוי לוין אודות כפילת הודו בהלל ועל השינויים בין מה שמופיע בהגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים מאת כ"ק אדמו"ר, למה שמובא בספר המנהגים מנהגי פסח (סדר הגדה). ורצה ללמוד מזה שהש"ץ צריך לומר בהתחלה את הפסוק "הודו" ב' פעמים רצופות.
ושמעתי לאחרונה בשם אחד מעורכי ספר המנהגים הר"ר י"ל שיחי' גראנער שלא זו הכוונה בהשינוי שבספר המנהגים. ולחינם עורר הת' הנ"ל לנהוג שהש"ץ יאמר בהתחלה הפסוק "הודו" ב' פעמים רצופות.
והיינו, שלסיכומו של דבר גם הש"צ וגם הקהל אומרים אותו דבר, שאחרי "יאמר" "יאמרו" ו"יאמרו" אומרים הודו, משא"כ אחרי הודו הראשון.
ומה שנוסף בחצע"ג בספר המנהגים, הכוונה אשר ג' פעמים הודו שמוסיפים - אומרם הש"ץ ביחד עם הקהל. (אבל מה שמופיע בסידור אינם אומרים אותם ביחד, אלא זה אחר זה, הש"ץ מתחיל שורה ראשונה - הודו, ושאר ג' השורות אומרם הש"ץ אחרי הקהל).
וראה ספר המנהגים מנהגי ר"ח (עמוד 36) עפ"י היום יום עמוד ק - ל' תשרי: כופלין הודו לה' אחר כל אחד מהג' פסוקים יאמר נא, וגם כשמתפללים ביחיד (וראה גם בהגדה הנ"ל).
דהיינו דמה שעונים ומוסיפים הודו, מה שלא נכתב מפורש בסידור, הוא רק אחרי "יאמר" "יאמרו" ו"יאמרו".
אבל ה'הודו' שאומרים בתחילה הוא המופיע בסידור, והש"צ אמרו ראשון, ולכן (דלא כמו שרצה לומר בגליון הנ"ל, אלא) הש"ץ אינו חוזר ואומרו שוב לאחרי שהקהל אמר "הודו. . .יאמר".
וכן נדפס ב"התקשרות" גליון רצ, פרשת תרומה שנה זו.
ובנוגע לטעמי הדברים אשאיר לקוראי הגליון לדון בזה.