בהנוגע לעשיית קידוש בליל ש"ק בין השעה שש לשבע, יש אומרים שזה שאין מקדשין בשעות אלו הוא דוקא על יין אדום אבל על יין לבן מותר לקדש.

ולכאו' זוהי טעות גמורה משום שבשו"ע או"ח ח"ב סימן רע"א סעיף ג' כתב אדה"ז - וז"ל: יש נזהרים שלא לקדש בשעה ראשונה של הלילה (דהיינו שעה שביעית1 אחר חצות היום עסי' תכ"ח) אלא או קודם הלילה או לאחר שעה תוך הלילה לפי שבשעה הראשונה הוא מזל מאדים וסמא"ל מושל עליו וכבר נתבאר שלכתחלה יש לו לקדש מיד בבואו מבהכ"נ מבע"י עכ"ל.

וא"א לומר שכיון שאמר מזל מאדים דוקא לכן לא יקדש על יין אדום דוקא - דבפשטות אם כן הי' צריך אדה"ז לכתוב "שיש נזהרים שלא לקדש על יין אדום" ולכן צ"ל שהטעם שאין מקדשים בשעה הז' הוא כמו שכתב בתיקוני שבת (שזהו מקור אדה"ז) שיקדש קודם הלילה כי בתחלת ליל שבת היא מזל מאדים וסמא"ל מושל עליו ובסוף יום ו' מזל צדק ומלאכו צדקיא-ל והם שני מלאכים אחד רע ואחד טוב לכן יקדש בצדק או ימתין עד שיעבור ממשלת מאדים ויקדש, ע"כ.

ונראה מדבריו שהטעם שלא מקדשים בשעה הז' הוא משום שכיון שזוהי שעה רעה, ובשעה כזאת אין לקדש השבת.

ולהעיר ממ"ש כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו במכתב חודש טבת תשל"ט שראה שבבית כ"ק אדמו"ר הריי"צ - היו בלאה"כ מקדשין זמן רב לאחרי שעה השביעית2.

ולהעיר ג"כ מלקו"ש חלק ט"ז עמוד 576 דלכאורה השעה ז' הוא לא כמו שנראה על השעון (משום שלמשל בברוקלין הזמן על השעון הוא כמו שהוא בטאראנטא, ומ"מ לגבי הדלקת נרות שבת הזמנים מחולקים וזה משום שאין החמה על שני המקומות בשוה - ולכן איך אומרים ששעה הז' הוא 6:00 על השעון, שלכאורה היו צריכים לחשב הזמן בכל מקום לפי השמש ולפ"ז עושים בשעה הז')? וכתב כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו שהשעה הז' הוא כמו שהוא על שעון דוקא, (ז"א אחר חצות האמצעי דוקא ולא אחר חצות האמיתי). עיי"ש.

ומפי השמועה פסק הרה"ג הרב ז"ש ע"ה דווארקין שגם בקיץ הולכים בענין זה אחר שעון קיץ אע"פ שאין זה השעה הנכונה.

ולגבי זה שכתב אדה"ז בתחילת הסעיף (ג) שיש נזהרים עיין בלקו"ש חלק י"א עמוד 290.

1) מהשעות השוות (ולא זמניות), שכל אחת מהן היא של ששים דקות בכל עונות השנה, כי שלילת כל מזל היא שעה של ששים דקות (תשובות וביאורים בשו"ע (תשמ"ז) סי' פ"א). ועיין במכתב כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו בשערי הלכה ומנהג אורח חיים (א) מכתב י"ח טבת תשט"ז.

2) שערי הלכה ומנהג או"ח (א) דף רסח.