'בנתיבות התפילה' - על דיני טעויות בתפילה

כשהפסולת מרובה והאוכל מועט אבל הטירחא מרובה

כתב בשו"ע סי' תקי סעי' ב: "הבורר קטניות ביו"ט בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי (אם רוצה לאוכלו בו ביום) אבל לא בטבלא ולא בנפה ולא בכברה בד"א כשהאוכל מרובה על הפסולת אבל אם היתה הפסולת מרובה על האוכל בורר את האוכל ומניח את הפסולת ואם היה טורח בברירת הפסולת מן האוכל יותר מטורח ברירת האוכל מן הפסולת אע"פ שהאוכל מרובה בורר את האוכל ומניח את הפסולת". הג"ה: "ולוזים ובטנים שנשתברו ועדיין בקליפיהם לא מיקרי הקליפה פסולת כיון דאורחייהו בהכי ועדיין מעורבין".

והנה באופן שהפסולת מרובה אבל טרחת האוכל מרובה (כגון שהאוכל הוא דק) מזה לא כתב בשו"ע כלל. אבל רבינו בשו"ע שלו סעי' ג-ד כותב בזה וז"ל: "הבורר קטניות המעורבים עם עפרורית או עם מוץ שלהם בורר כדרכו אפילו פסולת מתוך האוכל ואפילו בקנון ואפילו אינו אוכל מהם לאלתר אלא בורר בשחרית לאכול בין הערבים ואע"פ שכיוצא בו בשבת חייב חטאת אפילו בורר אוכל מתוך הפסולת מכל מקום ביו"ט לצורך אכילה התירו לברור כדרכו אפילו פסולת מתוך האוכל ולא אמרו דהברירה היא ממלאכות האסורות ביו"ט אף לצורך אכילה אלא בברירת תבואה שדרך לבור אותה הרבה ביחד וכמ"ש בסי' תצה עיין שם הטעם אבל מיני קטניות שאין דרך לבור אותן אלא מה שצריך לו מהם בו ביום מותר לברור כדרכו".

"במה דברים אמורים כשהאוכל מרובה על הפסולת שיש יותר טורח בברירת האוכל מתוך הפסולת מבברירת הפסולת מתוך האוכל לפיכך הצריכו אותו לברור הפסולת כדי למעט בטורח ביו"ט אבל אם הפסולת מרובה על האוכל צריך לברור את האוכל ולהניח את הפסולת כדי למעט בטורח וכן אפילו אם האוכל מרובה על הפסולת אלא שיש יותר טורח בברירת הפסולת מברירת האוכל כגון שהפסולת הוא דק מאוד ויש טורח ליקח אותו בידו צריך לברור האוכל ולהניח הפסולת כדי למעט בטורח וכן אם הפסולת מרובה על האוכל אע"פ שיש יותר טורח בברירת האוכל מברירת הפסולת כגון שהאוכל הוא דק מאד צריך לברור את האוכל ולהניח את הפסולת כיון שכמות הפסולת מרובה על כמות האוכל אבל אם כמות האוכל הוא שוה לכמות הפסולת ויש יותר טורח בברירת האוכל מברירת הפסולת צריך לברור את הפסולת מתוך האוכל כדי למעט בטורח ואם האוכל והפסולת שניהם שוין בכמותן ובטירחתן הרשות בידו לברור איזו שירצה".

והנה מראשית דברי רבינו מבואר דעיקר הקובע באיסור ברירה דיו"ט הוא שלא יהיה טירחה יתירה. וכן כתב בקו"א (אות ג) בהא דבאוכל מרובה הצריכו לברר הפסולת: דאף דאיכא מלאכה גמורה בברירת הפסולת, אעפ"כ אם יש טורח יותר בברירת האוכל אסור לברר האוכל משום שהוא טירחא שאינה צריכה. וממשיך שם שמותר לברור פסולת מאוכל אפילו אינו אוכל לאלתר ולא אמרינן שימתין מלברור עד שיאכל. והטעם דמלאכת אוכל נפש הותרה ביו"ט ולא דחויה, אבל טירחא שא"צ לא הותרה מעולם.

וא"כ צריך ביאור סוף דבריו במה שכתב ד"אם הפסולת מרובה על האוכל, אע"פ שיש טורח בברירת האוכל צריך לברור את האוכל ולהניח את הפסולת", הרי אם עיקר הקובע ביו"ט הוא שיהיה טירחה מועטת אבל שאר הל' ברירה מותרים ביו"ט אז הדין צריך להיות שיברר הפסולת מן האוכל מכיון שברירת האוכל הוא יותר טירחה.

והנה בשו"ע החדש עם ציונים שם הערה מ' מציינים שמקור דברי רבינו בתוס' שבת (קמב, ב) ד"ה 'שאוכל מרובה' שכותב: "והא דמוקי לה בספ"ק דביצה כגון דנפיש בטרחא וזוטר בשיעורא אאוכל קאי ולא אפסולת", כלומר אפילו שהאוכל נפיש בטירחא אעפ"כ חייב לברור האוכל מכיון דזוטר בשיעורא ולא בטל ליה פסולת. אולם עדיין צריכים ביאור טעם הדבר.

וראיתי בשיטה מקובצת על מס' ביצה יד, ב סברה בשם הרא"ה, וז"ל: "דנפיש בטרחא וזוטר בשיעורא. פירש רש"י ז"ל כי הפסולת דק כגון אבנים דקות אבל הוא מועט בשיעור ומרובה בטורח והאוכל דבר גס וכיון דהפסולת מועט לא הוי כמאן דקאי בעיניה ולא בטיל לגבי האוכל ואפילו הכי כיון דטורח הפסולת מרובה [אסור] אפילו לבית הלל ולא קא שרי בית הלל ליטול הפסולת אלא דוקא כשהאוכל דק ומרובה והפסולת גס ומועט. ואיכא דקשיא ליה דאכתי פשיטא דמעוטי [בטירחא] עדיף. והרא"ה ז"ל פירש כי האוכל נפיש בטירחא שהוא דק הרבה וזוטר בשיעורא. והא קא משמע לן דאף על גב דנפיש בטירחא כשבורר האוכל אפילו הכי כיון דזוטר בשיעורא הוה ליה פסולת כמאן דקאי בעיניה ואינו בר טלטול ולפיכך בורר את האוכל שהוא בר טלטול".

כלומר אפי' שאנן לא פסקינן כדעת הטור שאם הפסולת מרובה אסור לברור אפי' אוכל מתוך פסולת מכיון שהאוכל נעשה טפל להפסולת והכל מוקצה, מ"מ אם הפסולת מרובה נעשה הפסולת מוקצה (אפי' שאינו אוסר האוכל כדעת הטור), ולכן מחויב לברור אוכל מתוך פסולת אפי' דנפיש טירחא.

והגם שרבינו בסוף סי' תקט סעי' טז כותב: "מותר לטלטל מוקצה לצורך אכילה" וא"כ אמאי אסור להוציא הפסולת שהוא מוקצה מתוך האוכל? הרי רבינו ממשיך שם בטעם הדבר ד"לא יהא טלטול המוקצה חמור מעשיית מלאכה גמורה שהותרה לצורך אכילה", וא"כ עשיית מלאכה אפי' דרבנן כמוקצה יותר חמור מטירחא יתירה ביו"ט ולכן יש לברור האוכל מתוך הפסולת אם הפסולת מרובה אפי' אם נפיש בטירחא כגון שהאוכל דק.