בקובץ הערות וביאורים גליון תשפב עמ' 74 האריך הרה"ג מו"ה שמואל זייאנץ שליט"א באיסור הסתפקות מהסוכה מחמת קדושתה, ויש להוסיף הערה כללית בעצם חלות הקדושה על הסוכה:

בס' שלמי שמחה להגאון ר' שמחה עלבערג ז"ל חלק ו סימן מב חקר בהא דאמרו סוכה ט, א "כשם שחל ש"ש על החגיגה כך חל ש"ש על הסוכה", האם הקדושה שחל על החגיגה חל גם על הסוכה דהיינו קדושה שוה חל על שניהם, או דכשם שחל ש"ש על החגיגה קדושתו - דהיינו קדושת הקדש, כך חל ש"ש על הסוכה - קדושת הסוכה ולא קדושת הקדש, ומחגיגה נלמד רק דיש עליו קדושה, ולא סוג הקדושה. וכבר חקר כן בספר גור ארי' יהודא (להחוב"ט לייבל זמבה ז"ל בהגר"א זמבה ז"ל) סי' יח. וע"ע שלמי שמחה ח"א סי' מא באריכות נפלא.

ולענ"ד לפשוט חקירתו דהא ידוע קושיית האחרונים דבסוכות כשיורדים גשמים איך מותר לישב בה בשעה שפטור מהסוכה הא איסורא איכא דמתהני מסוכה דהא עצי הסוכה אסורין בהנאה. ועי' מה שפלפלו בקו' זו בשו"ת עונג יו"ט סי' נ, חלקת יואב בקו' הערות בשמו אות יז, שו"ת ארץ צבי להגאון מקאז'יגלוב ז"ל סי' צח, חי' הגרז"ר בענגיס ח"א סי' כ, ובפרדס יוסף אמור עמ' רצ ד"ה ובספר.

והנה בקובץ שיעורים מס' ביצה אות ע' מתרץ דבשעה שאין הסוכה ראוי' למצותה ליכא בה קדושה כמו לאחר החג, דקדושתה היא בכל שעה מפני שמיוחדת למצוותה. אמנם אם הסוכה ראויה למצוה, אלא שהאדם לא מקיים המצוה כגון שמכוון שלא לצאת, בכה"ג אפשר דהנאתה אסורה עכ"ד.

וממש"כ דבשעה שאין הסוכה ראוי' למצותה ליכא בה קדושה נמצא דבסוכה יש סוג קדושה שלפעמים מסתלקת, ובחגיגה לא מצינו דלפעמים ליכא בה קדושה אלא קדושתה היא תמידית. וע"כ דמחגיגה למדו רק דחל קדושה על הסוכה ולא למדו סוג הקדושה, ודו"ק. כנלע"ד, ואשמח לתגובות בענין.

ובענין קדושת הסוכה יש לציין עוד מש"כ בס' חקל יצחק פר' וירא שחקר אם מותר להכניס נכרי בתוך הסוכה, ומסיק דאסור עפימ"ש בכלים סו"פ א "החיל מקודש שאין עכו"ם נכנסים לשם", ומסתבר שקדושת הסוכה היא לפחות בבחינת קדושת החיל, וכש"ס סוכה ט, א כשם שחל ש"ש על החגיגה כך חל ש"ש על הסוכה, ולכן אסור להכניס נכרי בתוך הסוכה.

ומאריך שם עוד בדברי הפייטן ליום ב' דסוכות "אלים כהשען אב תחת עץ סוכה", ומבואר מדברי הפייטן דהמלאכים באו אל אברהם בחג הסוכות, ועי' ר"ה יא, א שבחג הסוכות באו המלאכים לבשר את אברהם על לידת יצחק, ולכן מפרש הפייטן דמה שאמר אברהם למלאכים והשענו תחת העץ הוא כדי שיקיימו מצות סוכה.

אולם יש לתמוה ע"ז שהרי משנה ערוכה היא בסוכה ט, ב "העושה סוכתו תחת האילן כאילו עשאה בתוך הבית". הן אמת שנפסק להלכה בשו"ע סי' תרכו שאם השפיל את ענפי העץ ועירבם עם רוב סכך כשר שנתלשו ואינם מחוברים, מבטל רוב הסכך כשר את המיעוט סכך פסול והסוכה כשרה, וא"כ י"ל דאאע"ה אכן עשה כן שעירב את ענפי העץ עם רוב סכך כשר. אולם עדיין יש לתמוה מה גרם שיעשה כן ולא הושיבם תחת סוכה כשרה שמסוככת כהלכתה עם סכך כשרה בלי עירבוב של סכך פסול מענפי העץ.

אלא דאאע"ה הי' מסופק אם שלשה האורחים שבאו אליו הם גרים וא"כ מצוה להכניסם תחת הסוכה כדי שיקיימו המצוה, או שמא הם ערבים וא"כ אסור להכניסם, ע"כ שת אברהם עצה בנפשו להושיב אותם בסוכה שהיא תחת העץ ועירב את ענפי העץ הפסולים עם רוב סכך כשר כדי לבטלם, ובס' תיבת גומא להפרמ"ג פר' נח חידש דאצל ב"נ ל"ש דין ביטול ברוב עיי"ש, ומעתה ממ"נ עשה אברהם כדין, כי אם הם גרים הרי שייך בהם דין ביטול וקיימו מצות סוכה כהלכתה, אבל אם הם עובדי ע"ז שלא שייך אצלם דין ביטול הרי אין יושבים בסוכה כשירה ודו"ק. עכדפח"ח. ועי' עוד בספר דברי יואל עה"ת חלק ו' עמוד נט שהאריך בזה שסוכה יש בה מעין קדושת ביהמ"ק.