שליח כ"ק אדמו"ר, וועסט בלומפילד, מישיגן
השמטה ממה שנדפס בגליון הקודם בענין מי שנמצא בדרך והוא יגיע למקום מנוחה קודם שיעבור זמן תפילה (ע' 72, לאחר קטע המתחיל "המורם מכל הנ"ל"):
והנה לכל הדעות יותר טוב להתפלל העמידה במקום מנוחה כדי להתפלל בלי בלבולים. ויש לחקור אם עדיף יותר להתפלל במנין של אנשים במקום שהוא יודע שכשיתפלל עם המנין יהיה לו בלבולים של טרדת הדרך וכשהוא ימתין ולא יתפלל עכשיו אזי קרוב לוודאי שלא יהיה לו אותם הבלבולים. ולמשל כשאדם מוכן לנסוע באווירון וכדי להגיע להשדה תעופה אורכת זמן ויכול להיות שהוא יאחר מלבוא בזמן משום כל העיכובים של "טראפיק" עד שיגיע לשדה התעופה והנה אם הוא יתפלל במנין סמוך לביתו אזי יטריד עליו החשש שלא יגיע להאווירון בזמן. האם מותר לו להתפלל ביחידות בתוך הנמל כיון שאז לא יפריע לו דאגה זו. דהנה כיון שמהשו"ע מוכח שעדיף יותר להתפלל העמידה במנוחה אע"פ שיפסיד מסמך גאולה לתפלה ומסמך גאולה לתפילה עדיף מתפילה בציבור וכדמוכח מסימן קיא סעיף ג "ואם עד שלא קרא ק"ש מצא ציבור מתפללים לא יתפלל עמהם אלא קורא ק"ש ואח"כ יתפלל דמסמך גאולה לתפלה עדיף", א"כ כמו שכתב השו"ע בסימן צד סעיף ד גבי מי שקשה לו הענין של איחור דרכו ויטרד לבו ולא יכול לכוין והכל לפי הדרך ולפי הריחוק ולפי יראתו וישוב דעתו, כמו כן כאן י"ל שמותר לו להתפלל ביחידות אם הוא יודע שדאגת איחור הדרך לאווירון יטריד לבו.
והנראה לומר שחז"ל קבעו שהליכה בדרך נקרא בלבול בנוגע לתפילה וע"כ קבעו שיתפלל בביתו קודם ההליכה וגם קבעו שיכול להתפלל דרך הליכה אם הוא כבר נמצא בדרך אבל אין ללמד שכשהאדם מוכן לנסוע (אבל עדיין לא נסע) ויש דברים שמטרידין אותו שהוא יכול להתפלל ביחידות. שבמקרה כזה הוא מחויב להרגיע את עצמו כדי להתפלל עם המנין וכמו כל אבל שיש לו טרדות ומ"מ הוא מחוייב להרגיע עצמו כדי להתפלל בכוונה.
Download PDF