E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ כי תצא - תשס"ד
הלכה ומנהג
"סברי מרנן" משלים התיבות דהקידוש
הרב מנחם מענדל פעלער
שליח כ"ק אדמו"ר - טווין סיטיז, מינסוטא

בנוגע למה ששאלנו בגליון תתפא, בענין מספר התיבות בקידוש ושיטת כ"ק אדמו"ר ש"סברי מרנן" משלים מספר התיבות בקידוש, ומקורו בסידור יעב"ץ - אלא שלפי שיטת היעב"ץ (בהסידור) אין תיבות "סברי מרנן" משלימין מספר התיבות, עיי"ש.

שוב מצאתי בההוספות דשו"ע אדה"ז (קה"ת הוצאה הישנה תש"ך ואילך) ח"ב [תטז - 832] ב"פסקי רבינו הזקן בסידורו" מביא שאומרים סברי מרנן וע"ז מביא בהערה 18 לשון כ"ק אדמו"ר בהגדה וז"ל: "כצ"ל ולא יום ב' (סי' יעבץ) כי תיבות אלו משלימין מספר התיבות שבקידוש, הטעם לאמירת סברי מרנן - ראה שו"ע אדה"ז ס"ס קעד, ובאבודרהם מביא עוד טעמים".

ומביא המשך דברי כ"ק אדמו"ר מהזהר שצ"ל מרנן ושזה ע"ד הסוד.

ואח"כ מביא המהדיר (ויש לברר בדיוק מי כתב הערות אלו, ובפרט שנשמטו בהוצאה החדשה): "ראה בשל"ה מס' שבת (קלט, א) שהביא שכן דעת בעל הספר לקט שכחה ופיאה, אבל הוא בעצמו סובר שלמספר ע"ב יש לצרף השני תיבות יום הששי ולא סברי מרנן", ולכאו' מה שהקשינו נרמז כאן. (אגב בשוה"ג מעיר על מה שמציין כ"ק אדמו"ר לשו"ע אדה"ז ס"ס קע"ד: "הגם שמלשון אדה"ז בשו"ע שם משמע שאומרים זה רק כשבברכתו מוציא גם אחרים, אבל מנהגנו לומר זה גם ביחיד. וראה משל"ה מס' שבת (קלט, א) סי' יעב"ץ ובספרו אור וקציעה או"ח סו"ס קעד". ויש לברר מי כתב את זה).

ב. לאחר הציטוט מפסקי הסידור מביא מהגהות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע על סידור תורה אור כעין מה שהבאנו מהערת הר"ר אלי' מטוסוב שהביא מכתב יד: "כי בנו בחרת וגו' נמצא בכתבי כ"ק אאזמו"ר [כ"ק אדמו"ר בעל הצ"צ] זצוקללה"ה וז"ל מפה"ש [=מפי השמועה] בענין כי בנו בחרת לפי שאנו אומרים זכר ליציאת מצרים (ואומרים אפילו בראש השנה ויום הכפורים שבזה אין שייך לכאו' יציאת מצרים), והענין כי שבת ומועדים הכל יש למעלה אלא שהשם יתברך נתנם לנו, ומפני מה זכינו לזה היינו ע"י גלות מצרים, וזהו זכר ליצי"מ שאז בנו בחר ע"כ צ"ל כי בנו בחרת אחר זכר ליצי"מ. כך שמעתי מפי א' ששמע איך שהשיב רבינו [הזקן] ז"ל למחו' הגאון דבארדיצוב ז"ל ששאלו על ענין כי בנו בחרת כו' עכ"ל".

ובהערה 20: "כן הוא נוסח הקידוש שנתקן מהקדמונים כמו שיתבאר. והנה המג"א סי' רעא כתב יש נוהגין לדלג התיבות כי הוא יום ויש נוהגין לדלג התיבות כי בנו בחרת ואותנו קדשת מכל העמים אבל אין לשנות שום מנהג כו' עכ"ל. וכן הוא במהרי"ל ובשער השמים אמשטרדם כו'. והרמ"ע מפאנו כתב להזכיר בקידוש בחירת ישראל והיא מוכרחת אצל השבת יותר מכל המצות להשלמת השיתוף של ג' מעידין זה על זה עכ"ל. (הובא בשיורי ברכה מן אזולאי בסימן רעא). גם נוסח הקידוש שלפנינו היינו עם התיבות כי בנו בחרת ואותנו קדשת מכל העמים ובהשמטת שלשה תיבות כי הוא יום הוא ג"כ בסדור רב עמרם גאון וברמב"ם פרק כ"ט מהל' שבת ובאבודרהם כו' (שער הכולל פי"ח סק"ד. ועיין שהאריך עוד בזה). ראה ג"כ משמרת שלום (להרה"צ מקאדינאוו) מהדו"ב לסי' כז ד"ה הוספה. גם בסי' רס"ג הנוסחא כי בנו כו' מכל העמים". ע"כ.

וכנ"ל יש לברר מי הוסיף הנ"ל, ועכ"פ אם הוגהו הוספות אלו ע"י כ"ק אדמו"ר למה נשמטו, וד"ל.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
נגלה
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות