בגליון ה' [תתכז] בעמ' 62 האריך הרב אהרן שלום קאמען בענין מקום הנחת התפילין בכיסם והביא ראיות ומראה מקומות וסברות לכאן ולכאן (להניחן בימין ובשמאל). ובין הדברים העיר בענין הטבעי שמי ששולט בידו הימנית לכאו' יותר נוח לו ליפגש בימין תחלה (ולא בשמאל) והקשה על אלו שכתבו שיש לשים התפלה של יד בשמאל כדי להיפגש בו תחלה.

ולכאורה יש ליישב: ענין "אטר" המפורסם בתורה הוא בשופטים פרק ג' אצל השופט אהוד בן גרא וחרבו היה "על ירך ימינו" (פסוק טז) ושם בפירוש מצודת דוד: "להיות נוח לו לאחזה בשמאלו" (ועד"ז בפרש"י: "לפי שבשמאלו שולט יאחזנו בשמאלו"). וע"פ פשטות שטבע היד להושיט לכיוון השני, ואף כשהידים מונחים בפניו הם נוטים לכיוון השני. ועד"ז כשנותנים שלום, כאו"א נותן ידו הימנית לידו הימנית של חברו, שזה בצד שמאלו של נותן היד. ולכאו' כל זה פשוט.

ועפ"ז אולי יש לומר שאטר צריך לשים השל יד בצד ימין. (הנקרא "שמאלו") ואין כאן המקום ליכנס להשקו"ט הארוכה בענין זה ובכל המסתעף (כגון אחיזת הכוס, נטילת ידיים וכו') אלא שבאם תלוי בענין הטבע, כדי להפגש בו תחלה בפשטות צ"ל בצד ימין, ואפילו לפי הכוונות ע"פ קבלה אולי נקרא צד ימין עבור אטר בשמאל ואתי שפיר. ולא באתי אלא להעיר. כן יש להעיר שבזמן שנהגו לשים התפילין בשק ארוך א' למעלה ואחד למטה לא הי' נפק"מ כלל.