בהמשך למה שכתבתי בגליון ג [תשפב] עמ' 56 ביאור בד' הרמב"ם בגזירת "שמא יעבירנו" בלולב. צריך לתקן, שהרמב"ם בהל' לולב כתב "שמא יוליכנו בידו ד' אמות ברה"ר" ולא כמש"כ בהל' שופר "ויוליכנו למי וכו'" או "וילך אצל מי וכו'" ומדוייק שההולכה היא עם הלולב בידו לא למטרת לימוד אצל הבקי וכמבואר שם.

מש"כ שם לתרץ קושית החלקת יואב בחילוק בין תקע שופר בשבת ליושב בסוכה פסולה מדרבנן. ראיתי עתה שב'שרידי אש' (להגר"י וינברג ז"ל) עמ' תה כתב בביאורו, כפי החילוק שכתבנו. וז"ל בתו"ד "בסוכה שחכמים אסרו לישב בסוכה שאינה מחזקת אלא ראשו ורובו נתכוונו לפסול סוכה זו ... אבל בשופר לא שייך פסול דלא יתכן לומר שחכמים פסלו את השופר או את הקולות אם תקע בשבת" ועיי"ש עוד מה שהאריך בזה.