רב ושליח כ"ק אדמו"ר - וועסט בלומפילד, מישיגן
בלקוטי שיחות חלק ט"ו (מתחיל מעמ' 312) קובע כ"ק אדמו"ר שיש חילוק עיקרי בין דעת השו"ע ורבינו הזקן ושאר הראשונים ופוסקים ובין הרמב"ם ע"ד הגדר של נרות שבת ק'.
דעת השו"ע בסי' רס"ג ששלום בית - שלא יכשל בעץ ובאבן - הוא גדר בהמצווה של נש"ק משא"כ לדעת הרמב"ם עצם החיוב של מצוות נש"ק הוא שעניינם הוא עונג וכבוד. ואע"פ שע"י האור של נש"ק יש ענין של שלום בית - שלא יכשל בעץ קודם ובאבן - זהו רק תוצאה של ההדלקה אבל אין זה גדר וטעם המצווה. ומשום זה לדעת הרמב"ם מה דאיתא בגמרא מס' שבת (דף כ"ג, ע"ב) שנר ביתו (נר שבת) קודם לנר חנוכה הוא מצד הגדר והתוכן של חנוכה שהוא התוכן של כל התורה, שכל התורה הוא לעשות שלום בעולם, ומה שנר ביתו קודם לנר חנוכה אינו משום שהוא דוחה נר חנוכה כי אם שחנוכה בעצם מחייב שנר שבת קודם.
וכיון שדעת הרמב"ם ששלום בית אינו גדר בהמצווה ע"כ לא הכניס הרמב"ם הדין של נר בית ונר חנוכה נר ביתו קודם משום שלום בית בהלכות שבת כי אם בהלכות חנוכה. וכמו כן אין שום רמז בהרמב"ם הלכות שבת להגדר של שלום בית.
עיין במראה מקום מספר 21 שכ"ק אדמו"ר משתדל למצוא נפק"מ להלכה בזה שנר ביתו הוא דין בהלכות חנוכה ולא גדר בהמצווה שלנר שבת. וכותב שלכאו' י"ל שהנפק"מ להלכה יהיה באם ידו משגת לקנות ב' נרות האם ישתמש בשניהם לנרות שבת או ידליק אחד לנר חנוכה, וכותב שלכאו' כיון שדין שנר ביתו קודם הוא דין בהלכות חנוכה ואין זה בגדר דיחוי במצוות נר חנוכה יש מקום לומר שגם נר השני ידליק לנר שבת להוסיף (אורה) שלום בית. אבל רבינו מסיים שם "אבל בפשטות הלשון (בריש הלכה י"ג ברמב"ם שם) "הרי שאין לו אלא פרוטה אחת" שפירושו שיש לו מעות רק עבור נר אחד קאי גם עמ"ש בהי"ד לענין נר ביתו ונר חנוכה כו', וא"כ כשיש יותר מזה צריך להדליק השני לנר חנוכה כבמקומות הנ"ל, וכ"כ במעשה רוקח לרמב"ם שם".
אבל כ"ק אדמו"ר ממשיך לכתוב "נ"ל אחת מהנפק"מ שגם ב"ב וכיוצ"ב יראוהו עכ"פ ובתוך שיעור הדלקת נ"ח".
ונראה לומר שיש עוד נפק"מ להלכה לדעת הרמב"ם שנר שבת לא הוה גדר בהלכות שבת, והיינו במקום שיש כבר בהחדר נר שבוערת אבל הנר לא נדלק לשם מצוות נר שבת ק'. דהנה לדעת השו"ע ורבינו הזקן בסי' רס"ג ששלום בית - שלא יכשל בעץ ובאבן - הוא גדר במצוות נר שבת וכלשון אדה"ז בסי' רס"ד סעיף א' "תיקנו חכמים שיהיה לכל אדם נר דולק בשבת בכל חדר וחדר שהולך שם בשבת משום שלום בית שלא יכשל בעץ או באבן כו'" וא"כ בכל מקום שיש חשש תקלה יש ענין לכבות הנר ולחזור ולהדליקו משום שלום בית, משא"כ לדעת הרמב"ם (וכפי שיטת כ"ק אדמו"ר) ששלום בית אינו גדר בהמצווה א"כ לו יצויר שיש מקרה שהאדם אינו מעוניין בהאור לקרוא אצלו ולמשל בחדר המטות וא"כ אין כוונתו בהנר לתענוג שבת והנר שדולקת עוזרת לו רק שלא יכשל בעץ ובאבן, לדעת הרמב"ם (לפי כ"ק אדמו"ר) מכיוון שלא יכשל בעץ ובאבן אינו גדר בהמצווה אין צריך לכבות ולחזור ולהדליק הנר לכבוד שבת במקום הדולק שהחדר כבר מואר ע"י ההדלקה שלא לכבוד שבת.
Download PDF