א. בגליון תתכט (עמוד 66 ואילך), דן הראי"ה סילבערבערג בנוגע לאכילת גלידה מצופה וכו', והקשה שם על מה שאדה"ז בשולחנו סי' רב סעי' יג כתב טעם נוסף בנוגע לאכילת דגן שאע"פ שמעורב עם מרק אין מברך עליו ברכה נוספת: "... ואפילו אם המאכל הוא מין דגן, אינו נחשב עיקר לפטור המרק בברכתו לפי שאף מין דגן שנעשה רך וראוי לשתיה כמרק אין מברכין עליו בורא מיני מזונות...". וביאר הטעם בזה, כיון שדגן בד"כ א"א להפרידו מהמשקה וכו'. עיי"ש.

ולכאורה עדיין אינו מובן, כיון שסוכ"ס למה לא כתב אדה"ז בפי' שמדובר באופן כזה דווקא.

ולכן יש לומר, דהנה בסימן ריב סעי' ב כותב אדה"ז בנוגע לעיקר וטפילה, ד"הדגן עיקר לעולם כל שמתכוונין גם כן לאכילתו" ולכן מברכין עליו במ"מ, אע"פ שעיקר הכוונה הוא בשביל המין האחר. משא"כ במינים אחרים שכשמתכוון לשניהם מברך על שניהם. ויש בזה כמה פרטי דינים ואכ"מ. וא"כ הרי כיון שפסק שמין דגן נחשב עיקר לעולם אע"פ שרק מתכוונין ג"כ לאכילתו, הרי כל שכן כאן בסעיף יב שמתכוון לשניהם. וע"ז בא הטעם הנוסף שמין דגן כשנעשה רך וראוי לשתי' ברכתו שהכל.

וביאור הדבר, דמתי אמרינן שהדגן נחשב עיקר ומברכין עליו במ"מ, דווקא כשזה מאכל שנתערב עם הדגן שאז הם נעשים למציאות אחת - של דגן. משא"כ כשהדגן נעשה רך וראוי לשתי' מברכין עליו שהכל, ואם כן בנדו"ד אע"פ שנשאר מציאות של דגן, הרי הוא רך וראוי לשתיה ומברכין עליו שהכל.

ב) והנה במה שכתב בנוגע להדייסא המעורבת עם החלב, דמברך רק ברכה אחת על הדייסא, יש להעיר דאם הדייסא נתבשלה עם החלב וכוונתו לשניהם בשווה, הולכין אחר הרוב, אם זה מין דגן, הדגן נחשב עיקר לעולם. ואם לא נתבשל עם החלב לכאורה הדין הוא דכיון שכוונתו לשניהם בשווה, מברך על שניהם. ואפי' אם כוונתו להדייסא והחלב טפל, הרי מצד מדת חסידות יברך תחילה על החלב.

ב. במה שכתב שלשיטת אדה"ז מברכין על גלידה מצופה מזונות, יש להעיר דאה"נ דמעיקר הדין יש לומר שכן הוא (והטעם לזה כיון שהדגן נחשב עיקר וכדלעיל). אך פסק אדה"ז בסדר ברה"נ הלכה יב במדת חסידות, להרבות בברכות הצריכות. ולכתחילה הדין כן כשאין העיקר חביב עליו יותר מהטפל, כמ"ש שם בפרטיות. ולכאורה י"ל שכן הוא בנדו"ד, ואין לדמותו ללחם הממולא, דהתם הרי נאפו ביחד ונעשו מציאות אחת, משא"כ כאן הרי הם שני דברים נפרדים שרק מניח ביחד ואוכל ביחד.

ג. במה שכתב הרב אבערלאנדער בגליון תתל (עמוד 76), דעל שניצל מברכין מזונות, וכן שמע מהרב העלער. יש להעיר מברכות Guide להרב מארלאו ע"ה, דכותב שם שרוב הרבנים פסקו שמברכין שהכל.