תושב השכונה
בנוסח ברכת הגומל, יש חידוש בסידור אדה"ז, בשני דברים:
א. בשאר כל הסידורים (הן נוסח ספרד והן נוסח אשכנז) לשון הברכה הוא: "ברוך הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב". וראיתי שכן הוא הנוסח גם ברמב"ם (הל' ברכות פרק עשירי ה"ח). ובשו"ע או"ח ריש סי' ריט. ובשו"ע אדה"ז בעצמו הובא גם כן נוסח זה "שגמלני כל טוב", והוא ב"לוח ברכת הנהנין" שבשו"ע אדה"ז פרק יב סעי' י.
ואילו בסידור אדה"ז (אחרי סדר קריאת התורה) הנוסח הוא: "ברוך הגומל לחייבים טובות שגמלני טוב" (בלי תיבת "כל").
ב. עוד יש שינוי בנוסח עניית הקהל, בשאר סידורים (וכן בשו"ע שם) הנוסח הוא: "מי שגמלך כל טוב הוא יגמלך כל טוב סלה".
ואילו בנוסח אדה"ז הקהל עונים: "מי שגמלך טוב הוא יגמלך כל טוב סלה". [ולא "מי שגמלך כל טוב"]. ובודאי יש למצוא טעם לכל שינויים אלו.
ואולי יש לומר בטעם נוסח אדה"ז:
א) כי הנה איתא בגמרא (ברכות נד, ב) ובשו"ע או"ח סי' ריט שם: "ארבעה צריכים להודות יורדי הים כשעלו ממנה, והולכי מדבריות כשיגיעו לישוב, ומי שהי' חולה ונתרפא, ומי שהי' חבוש בבית האסורים ויצא, וסימנך וכל החיי"ם יודוך סלה ח'לה י'סורים י'ם מ'דבר".
ועל כן מכיון שרק ארבעה אלו צריכים להודות, על כן מדגישים בנוסח הברכה "שגמלני טוב" שכעת מודים ומברכים לה' על הטוב הזה שנעשה עתה שהוא העלי' מן היום או חולה שנתרפא וכו', ומזכירים רק על הטוב הזה, ולא על "כל טוב" שהם כללות החסדים והנסים הרבים (שעל זה מברכים בכללות נוסח התפילה בברכת מודים וכו').
ב) ומובן גם כן, מה שהקהל עונין "מי שגמלך טוב הוא יגמלך כל טוב סלה". דהיינו שמברכים את המודה שהוא בירך ברכת הגומל על הטוב המיוחד הזה שנעשה לו עתה, "שגמלני טוב", על זה עונין לו "מי שגמלך טוב", דהיינו מי שעשה לך הנס המיוחד הזה שעליו אתה מודה, "הוא יגמלך כל טוב סלה" שהוא יגמלך בחסדים רבים תמיד לעולם ועד. הרי שהעונים מוסיפים על המברך שהוא בירך על נס אחד והעונים מוסיפים שיהיו לו "כל טוב" טובות ונסים רבים [ואילו להגירסא שגם המברך בירך "שגמלני כל טוב", וגם העונים אומרים "מי שגמלך כל טוב הוא יגמלך כל טוב סלה", הרי אין מוסיפים בתוכן הברכה כי אם על הזמן שאותם נסים יומשכו סלה].
ג) ואחרי שאמרתי כ"ז לפני ידידי ת"ח אחד, הוא העיר לי אשר בספר המאמרים קונטרסים של אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (ח"א קפד, ב), הזכיר ג"כ על שינוי נוסח הברכה בסידור אדה"ז, וז"ל בתחילת המאמר ד"ה 'ברוך הגומל לחיים טובות': "ועוד מהו טוב סתם, דגירסת הרמב"ם והרי"ף היא שגמלני כל טוב, והנוסח המקובל והמוחלט הוא טוב סתם, ומשמע שהוא טוב האמיתי והמיוחד".
ד) עוד העיר לי ידידי הנ"ל, אשר בלקו"ש חל"ג עמ' 138 מביא מכת"י הרמב"ם (החתום בעצם כי"ק, והוא רמב"ם ספר אהבה ירושלים תשד"מ. ובעוד כתבי יד של יד החזקה להרמב"ם) הגירסא היא כבסידור אדה"ז "שגמלני טוב" [ובקובץ "התקשרות", בגליון תיח; תכ; תכב. עמדו על השינוי שבין נוסח אדה"ז בברכת הגומל לשאר הסידורים. וכן עמד ע"ז ב"סידור רבינו הזקן עם ציונים מקורות והערות" (שיצא לאור בשנת תשס"ד) אבל בכל מקומות אלו לא ביארו כנ"ל, וגם לא הביאו את הלקו"ש חל"ג שם].
ה) עוד העיר לי ידידי הנ"ל אשר באנציקלופדי' תלמודית ח"ד בערך ברכות הודאה (עמ' שיח) יש כאן טעות, שכתבו שם בהמקורות על נוסח ברכת הגומל "ברוך הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב": "רי"ף ורא"ש ברכות נד, ב; ורמב"ם ברכות פ"י ה"ח; טור ושו"ע או"ח ריט, א ועוד, וכן הוא הנוסח שלנו בכל הסידורים. במאירי שם בלי הסיום שגמלני כו', ובכתב יד מ' בדקדוקי סופרים: גומל חסדים טובים שגמלני כל טוב".
וטעו באינצק' במה שכתבו שכן הוא הנוסח בכל הסידורים, דהלא בסידור אדה"ז (ובכת"י הרמב"ם, ועוד באיזה נוסחאות קדמונים עי' בקונט' התקשרות שם) הנוסח הוא "שגמלני טוב" ולא "כל טוב". ואדרבא בסה"מ קונטרסים שם כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ על נוסח זה של אדה"ז שהוא "הנוסח המקובל המוחלט".
ואבקש מידידיי הקוראים לכתוב אם יש להם להעיר בענין זה.
Download PDF