בנוגע לנשיאת סמל על הבגד בשבת ברה"ר: הנה בס' שמירת שבת כהלכתה (פי"ח סכ"ה) כתב על כך "נוהגים להקל" (ואכן כדלהלן כן היה מנהגם של אנשי "תורה עם דרך ארץ"), ובהערה מביא משו"ת מנחת יצחק (ח"ג סי' כו אות ט) שמסתפק בזה [במנחת יצחק שם נוטה לומר שזה אינו כחותם של עבד שברמ"א סי' דש ס"א אלא הוי תכשיט, אבל מאידך חושש לסמוך ע"ז, כיוון שהמנהג להקל בתכשיט בזה"ז נובע בין השאר מכך שאין לנו כיום רה"ר דאורייתא, ובערים הגדולות קשה לומר כן. ולמעשה נשאר בצ"ע], ומאידך מביא משו"ת לבוש מרדכי (אפשטיין, סי' ב ס"ק ח) שמיקל בזה.

אמנם באג"ק כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע (כרך ב עמ' קנב) מציין הנהגה זו בין כמה מהקולות הבולטות שנהגו המורים בביה"ס החרדי 'תורה ודרך ארץ' בעיר ריגא, כפי שמתאר אותם: "אברכים מצויינים, ביראה בנוסח אשכנז, הכל מותר ע"פ הדין[:] זקן מושחת בסם, מטפחת אף תפורה לבגד, אות החבורה (צעירי-אגודת-ישראל) תחובה בכנף הבגד, ומותר לשאת אותה [כנראה כוונתו גם למטפחת] בשבת, הושטת יד [לנשים], הילוכי טיול [מעורבים. ראה גם קונטרס עה"ח ס"פ כה ועוד], וכו' וכו'", ובהמשך מספר, שבהתוועדות י"ט כסלו אשתקד [תרפ"ח. חבל שלא נעתק מזה מאומה בקטע הר"ד מיום זה שנדפס בס' השיחות תרפ"ח עמ' 7] עורר על העניין ד"נבל ברשות התורה" בהנהגה זו, וכתוצאה מזה "כעבור איזה חדשים, איזה מהתלמידים שי' מ'תורה ודרך ארץ' עזבו את ביה"ס . . וצעירי-אגודת-ישראל התוועדו ויחליטו לעשות להם קביעות שיעורי לימוד בענייני מוסר, לאט לאט פרקו אותות הכבוד בערב שבת-קודש, ושער זקנם צמח . .".

הרי ברור לכאורה שאין להנהגה כזו מקום כלל (אלא אם יחברו את הסמל אל הבגד בחיבור גמור, בתפירה או בדבק).

מאידך, בס' ימי בראשית עמ' 24 נדפסה תמונה שבה מביט רבינו בשנת תש"ב על הסמל ('כפתור') של אירגון "מסיבות שבת" שהגיע אז מהדפוס, וניכר שהיתה זו יוזמתו, ועכ"פ - יוזמה שעודד (ומסופר שם שרבינו גם היה עונב לפעמים בימים ההם את הסמל על דש בגדו מבפנים). וכיוון שעיקר הפעילות היא בשבת, כשם האירגון (משא"כ, למשל, "צבאות ה'"), לפלא שלעת - עתה לא נודע על הסתייגות פומבית מנשיאת הסמל בו-ביום?!

נשמח לשמוע מכל מי שיש בידו פרט כלשהו שיכול להבהיר את הנושא.