E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא - קובץ מוגדל

יצא לאור אי"ה לכבוד

יום הבהיר י"א ניסן-חגה"פ ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ג' ניסן ה'תשע"ח

ג' תמוז - גליון האלף - תש"ע
רשימות
כמה תיקונים והערות ב"רשימת היומן" - המשך
הרב מנחם מענדל פעלער
שליח כ"ק אדמו"ר - טווין סיטיז, מינסוטא

[בדפו"ר, נרשמו לפני שי"ל ההוצאה שני' ואם תוקן נסמן [נשמטו תיקונים הקטנים ומ"מ שהוסיפו], ולפלא שלא י"ל ע"ע לוח התיקון, ובפרט שישנו הוספות במראי מקומות וכו' מהמו"ל עבור אלו שקנו הוצאה הראשונה כפי שכתב והורה כ"ק אדמו"ר כמה פעמים בכגון דא].

עמ' קסג בהעמ' 42 נדפס לעיל וצ"ל לקמן [תוקן]. שם "אשת חיל" (עט"ב). ויש לעיין מהו הכוונה כאן, כי בפשטות פיענוחו הוא "עטרת בעלה" ממשלי (יב, ד) ומבואר בכו"כ מקומות בדא"ח. ואולי מרמז למשהו וכו' (ומפרש שקאי גם על "אשת חיל" האמור בליל ש"ק ממשלי לא, י).

עמ' קסו בהסיפור הידוע כשביקש כ"ק אדנ"ע מכ"ק אדמהוריי"צ בקטנותו לברך על הציצית: להעיר מהרווח ([בכתי"ק ו]בהנדפס) במקום תיבת "[גע]פאטש[ט]" (כפי שהוא בלקו"ש) - ובפשטות שכ"ק אדמו"ר נזהר אף מלכתוב דבר בלתי רצוי וכו' על רבו.

עמ' קעו "כשהי' אדמו"ר האמצעי בן י"ב-יג שנה - כי קרה זה לערך בשנת [תק]מ"ח-מ"ט". ואולי צ"ל בן יג-יד (כי אדמוהאמ"צ נולד בתקל"ד ונעשה בר מצוה בתקמ"ז).

עמ' קעט העמ' 24 נדפס ותחכים ואוצ"ל תחכים (וועסט עלטער ווערען, וועסט קליגער ווערען..).

עמ' קפז "בכל יום פרשה חומש עם פירוש רש"י, ובליל ה' מפרשת השבוע עם פירוש רש"י". ולכאורה הכוונה שלמדו חומש גם על פי סדר אחר (דהיינו לא רק פרשת השבוע..) ויש לעיין.

עמ' קצב בהערה 39 [42 בהו"ש] להוסיף: שיחות י"ב תמוז והתוועדויות שלאחריו תשכ"ח.

רשימות
מ"מ ועיונים בדא"פ, ברשימת 'סדר היום (א)'*
הת' מנחם מענדל שי' ליפשיץ
מגדה"ע, ארה"ק*

הקדמה

לאחר יום המר והנמהר, אשר "החושך יכסה ארץ וערפל לאומים[1]", ג' תמוז ה'תשנ"ד, נתגלה במגירת שולחנו של כ"ק אדמו"ר רשימותיו הק'.

רשימות אלו כוללות בתוכם אוצר גדול ויקר מפז, פנינים יקרים שאפשר לדוש בהם ולעיין בהם עד בלי די.

במאמר זה יבואו איזה הערות ועיונים בדאפ"ש לרשימת 'סדר היום'[2] המבארת את הסדר יום של יהודי כפי שקובעת אותו תורת החסידות, בהתאמה לעניין ומדרגת האבות[3], היינו: נתינת צדקה קודם התפילה=אברהם, טבילה במקווה=יצחק, לימוד מוסר[4]=יעקב, וכן-הלאה.

העיונים והערות הינם בדאפ"ש בלבד, מבוססים על מקומות אחרים בתורתו של רבינו, והם כדוגמא בלבד להמחיש את הקרקע הפורי' לעיון ובירור הטמונה בקפ"ח החוברות הנ"ל.

על נקודות רבות לא עמדנו ברשימה זו, כמו גם על אותיות ג'-ד' ברשימה (למעט נקודות בודדות), אי"ה יבואו חלקם ברשימת המילואים, ועוד הבקעה פנוי' לכל הרוצה ליטול את הקרדום לחתוך בה ולהתגדר בה.

[א] "אברהם - לעשות צדקה וגו' - מי העיר ממזרח צדק (שבת קנ"ו:)".

כ"ק אדמו"ר הולך ומבאר את עניינו של אאע"ה שהוא הצדקה, הוא מתחיל במקרא[5] דכתיב בי': "אשר יצווה את בניו ושמרו דרך ה'.. לעשות צדקה...", ומקשר להמובא בגמ' הנ"ל (וברש"י שם) מדברי הקב"ה לאברהם שמזלו הוא צדק.

הנה, בגמ' שם לא מוזכר בפי' עניין ה'צדקה' אלא רק שמזל אברהם הינו 'צדק', שהוא בחילוק מעניין הצדקה[6], ואשר המהרש"א[7] מציין התם מיד לעניין שאברהם הוא 'צדקה' ו'חסד'.

ואולי יש לומר בהמתקת הדיוק שמזל אברהם 'צדק' עניינו הוא (דוקא) 'צדקה'[8], ע"פ החילוק המבואר ע"י כ"ק אדמו"ר[9] בהפרש בין צדק לצדקה:

צדק פירושו "שנותנים לו בשכרו, שזוהי הנהגה צודקת[10]", היינו שהשפע מגיע מצד האמת, כמה שמגיע להמושפע, כן הוא מקבל, במדידה והגבלה[11], "אמות מידה" של "צדק ויושר".

משא"כ ההשפעה מבחי' הצדקה, היא "שנותנים לו מתנת חינם, והיינו, שלא זו בלבד שלא מגיע לו ע"פ דין, אלא גם בדרך מתנה לא מגיע לו... ומה שמשפיעים לו הרי-זה רק עניין של צדקה, מתנת חינם[12]", היינו בשפע בלא הגבלות וצמצומים, 'אמות מידה' ו'חישובים', וללא התחשבות בכלי המקבל[13].

ועפ"ז יומתק ההסבר דהמהרש"א (ועד"ז כ"ק אדמו"ר) שעניין אאע"ה הוא ב'צדקה', כיוון שעניינו של אברהם הוא מידת החסד[14], השפעה בשפע ובל"ג ובאופן 'דחינם' ללא התחשבות בכלי המקבל, עניין ד'צדקה' דווקא. משא"כ 'צדק' שהוא ע"ד ספי' התפארת, עניינו של יעקב אבינו, ואכ"מ. כן נ"ל[15].

[ב] "יצחק - חפירת הבארות. מקוה שקודם התפלה[16].".

ולהעיר עוד בשייכות דיצחק אבינו לעניין הטבילה במקווה -

יצחק אבינו עניינו עבודה מתוך יראה וביטול[17], היינו שהוא בטל כולו ומבטל עצמו בתכלית הביטול לקב"ה. (אמנם, כל האבות הינם בביטול, דהרי "האבות הןאהן המרכבה[18]", מרוב ביטולם. אך אצל יצחק זהו באופן מיוחד בפשטות), תוך ביטול עצמותו.

כך גם עניין הטבילה במקווה - דטבילה אותיות 'הביטל'[19], ועניין הטבילה הוא שהוא מתכסה כולו במים ומבטל מהותו ועצמותו, עד ד"ער ווערט אויס מציאות[20]", "וכלשון הרב[21]: טונקען זיך אין מקוה. והיינו שאין זה רק לעבור מטומאה לטהרה, כי אם שצריך לידע שהמקוה הוא מקום טהרה, כמ"ש[22] אך מעין ובור מקוה מים יהי' טהור, ובעת שנמצא שם הרי הוא בעצם במעמד ומצב נעלה, ובצאתו משם פורש הוא ממצב הלזה, שזהו שטבילה אותיות הביטל, שהו"ע ביטול המהות[23]".

היינו, שכיצחק גם הטבילה במקווה - ביטול והנחת עצמותו, שהוא הכרחי קודם התפילה, ע"מ להעביר טמטום המוח שבשביל זה "צריך להיות ביטול ושינוי המהות לגמרי[24]", שזהו עניין המקווה, וכפי שכותב[25] רבינו הזקן נ"ע: "וג' דברים הם להסיר כל המונעים בתפלה: א' מקוה..לדברי הכל התפלה מקובלת יותר עם הטבילה". ופרט זה שצריך לעשותו קודם התפילה, קשור עם יצחק אבינו ב(כפי שמבאר זאת כ"ק אדמו"ר) עניין חפירת הבארות - עניינו של יצחק, (ואוי"ל דגם ב)דשניהם הם עניין ביטול עצמותו.

[ג] "לעשות צדקה וגו'..מקוה שקודם התפילה"

ולהעיר מהמשותף לטבילה במקווה ולנתינת הצדקה, שאינם צריכים כוונה - ראה כש"ט הוספות אות רי"ד. וביאורו, ראה (גם) בליקוט 'נזר הבעל-שם-טוב'[26], פרק יו"ד אות נ"ב, ועוד. ויש להרחיב בזה, ואכ"מ.

[ד] "יעקב - לימוד מוסר.".

ובהקדים, שכ"ק אדמו"ר מסביר במ"א[27] שידי חובת הלימוד הנ"ל יוצאים בלימוד תורת החסידות, וזלה"ק:

"ולהעיר, שאף שבלקו"ת איתא שצ"ל "עסק ולימוד דברי מוסר . . ובפרט הנמצאים בזהר", הרי כבר אמרו רבותינו נשיאינו וזקני החסידים, שכל הענינים שבספרי מוסר [כמו ראשית חכמה] וספר הזהר הנצרכים לעבודת האדם, הכניסו הרביים בתורת החסידות, ובמילא ע"י לימוד החסידות ישנם כל הענינים, ע"ד "בכלל מאתיים מנה[28]".

ואמנם, מדברי כ"ק אדמו"ר הצ"צ משמע שמלכתחילה הייתה כוונת רבינו הזקן ללימוד החסידות, מספר[29] החסיד רש"ז דוכמאן ע"ה ששמע מזקנו ר' מרדכי יואל דוכמאן ע"ה ששמע מהחסיד ר' פסח ממאלסטאווקא, ששמע מרבינו הצ"צ, שכאשר כתב כ"ק אדמו"ר הזקן אודות לימוד דברי המוסר, ובפרט אלו הנמצאים בזהר, "האט דער זיידע געמיינט חסידות".

ולא באתי אלא להעיר.

[ה] "ראובן..נפתלי".

ממבט ראשוני, נראה שרשימת כ"ק אדמו"ר כאן היא ע"פ הכלל הידוע (אותו הביא כ"ק אדמו"ר כמ"פ) ד"מעשה אבות סימן לבנים[30]", היינו, שמעשיהם, עבודתם ודרגתם של האבות הקדושים ושל שבטי י-ה, הם מנחים כל יהודי בסדר יומו הרוחני. הנחה זו היא בפשטות, וכן הניחו גם עורכי ה'רשימות' בפתיחת ברשימה, עיי"ש.

אמנם, בכ"מ הביא כ"ק אדמו"ר את דברי אדמוה"ז[31] בפירוש המאמר[32] "אין קורין אבות אלא לשלושה" ובדברי רש"י "לאפוקי מי"ב השבטים", ש"שיש חילוק בין האבות להשבטים, שמדריגת השבטים, לא אצל כאו"א מישראל צריכים להיות כל המדריגות של כל השבטים, אבל מדריגות האבות, יש אצל כאו"א מישראל המדריגות של כל אחד מהאבות"[33] - "עבודת האבות נדרשת מכל בנ"י ("בחי' האבות צריך להיות בכל אדם שהם שרש ומקור כל נשמות ישראל"), משא"כ עבודת השבטים, "כל שבט ושבט במסילתו יעלה", ומכל שבט נדרשת העבודה המיוחדת לשבט זה דוקא (מבני ראובן נדרשת העבודה דראובן, מבני שמעון נדרשת העבודה דשמעון, וכיו"ב בשאר השבטים)"[34].

ובכללות יותר מבאר כ"ק אדמו"ר[35], בנוגע לשאר הצדיקים: "כדי שעבודת האדם לקונו תהי' כדבעי, צריך להיות אצל כל אחד ממדתו של אברהם, ממדתו של יצחק וממדתו של יעקב, ואם חסר באחד מהם, אזי חסר בעבודתו; משא"כ בנוגע לשאר הצדיקים - יש בזה מה שאין בזה: יש מי שיש בו מהדרגא של צדיק זה ולא מהדרגא של צדיק אחר, ויש מי שיש לו מדרגת הצדיק השני ולא מדרגת הצדיק הראשון, ויש מי שיש לו מדרגת שניהם".

הרי, שלא שייך לומר שבסדר יומו של כאו"א מבנ"י צ"ל מעשים שהם לפי עניין כל שבטי י-ה, משום שהם אינם 'אבות' ולא צריכה להיות להם השפעה על סדר היום היהודי הכללי של בנ"י.

ובנוגע להחלת הכלל של 'מעשה אבות סימן לבנים' על השבטים, יש לומר בשיא הפשטות ע"פ דברי כ"ק אדמו"ר במ"א[36] -

"ומובן, שהכלל "מעשה אבות סימן לבנים" הוא לאו דוקא בנוגע לג' האבות אברהם יצחק ויעקב ("אין קורין אבות אלא לשלשה"), אלא גם בנוגע לכל גדולי ומנהיגי ישראל שבכל דור ודור" -

אך עדיין אי"ז מתרץ הקושיא הכי פשוטה: כיצד 'בונה' כ"ק אדמו"ר סדר יום יהודי ע"פ עניין ועבודת השבטים, אם מבואר במפורש שאי"ז כך, ואדרבא, זו 'פחיתות[37]' השבטים לגבי האבות.

ואני בעניות דעתי לא זכיתי לעמוד על בורים של דברי כ"ק אדמו"ר בזה, ואשמח לראות דעת הקוראים-המעיינים בזה.

[ו] "ישכר קביעות עתים לתורה מיד לאחר התפילה.. זבולון העסק אח"כ".

יששכר וזבולון מסמלים שני סוגי יהודים - זה העוסק בתורה באופן ד"תורתו אומנתו", וזבולון עוסק רוב ימיו בפרמקטיא, ויוצא ידי חובתו[38] ב"פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית", רבות נכתב על ההסכמים ועל הקשר ביניהם[39].

ברשימה זו מתבסס רבינו על דברי השו"ע בדבר יהודי שאת הפרק אחד שחרית שלו צריך לקבוע מיד לאחר התפילה[40], ולאחר מכן לצאת לעסקיו[41], ששעת לימוד התורה שלו היא בבחי' 'יששכר' , והיציאה לעסקיו, היא בבחי' זבולון.

ומעניין לציין, כי העניינים הקודמים (-נתינת צדקה, טבילה במקווה, לימוד חסידות) מבוארים המה במאמר ד"ה 'תחת אשר' בלקו"ת, גם עניין זה (-לימוד תורה לאחרי התפילה) אף הוא מגיע ממאמר הנ"ל -

וזלה"ק שם של רבנו הזקן:

"תיכף אחר התפילה, כשמעורר את האהבה ולומד את התורה בנפש צמאה כצמא למים, ואז הוא בודאי שמח בעבודתו".

ועניין זה שייך הן ביושב אוהל[42] ('יששכר') והן בבעל עסק41 ('זבולון'), כדמוכח לאח"ז שכותב שאם לא לומד תיכף אחרי התפילה נופל מאהבתו, הן אם-הוא יושב אוהל והן אם הוא בעל עסק[43], הרי מוכח שגם לפנ"ז התגברות האהבה ע"י לימוד התורה מיד לאחרי התפילה שייכת בכולם.

והיציאה לאח"ז לעסק באופן ד'זבולון', מבאר כ"ק, באופן של 'הנהג בהם מנהג ד"א[44]', צ"ל דווקא אחרי הנהגה באופן ד'יששכר'[45] -

ודווקא ככה בנוי 'סדר היום' היהודי, באופן דמתעסק בענייני תורה ומצוות ורק לאח"ז בענייני עוה"ז[46] -

"ולאחר התפלה - "מבית הכנסת לבית המדרש[47]", היינו, שאינו יכול לדלג מיד להתעסקות בעניני הרשות (דבר שיכול להזיק לו), אלא תחילת התעסקותו בעולם צ"ל בעניני תומ"צ [שזהו"ע "בית המדרש" - לימוד התורה, וכולל גם קיום המצוות, שהרי גדול תלמוד שמביא לידי מעשה[48]]...

ורק לאח"ז באה ההתעסקות בעניני הרשות[49]."

[ז] "רחל - הייתה עקרת הבית..כללות כל העבודה".

היינו, שבניגוד לבני לאה, שרומזים על עניינים פרטיים, הרי שבני רחל - ועאכו"כ היא - רומזים על עניינים כלליים ששייכים לכללות העבודה.

ויש לקשר להיות רחל הרגל הרביעית במרכבה, כיוון שהיא שייכת לכלל עם ישראל - בניגוד להשבטים, ויחד עם האבות, כמבואר בארוכה לעיל - וע"כ "רחל מבכה על [כל] בני[50]'", כיוון שהיא שייכת לכל ולכלל[51].

ואכ"מ, ועוד חזון למועד להרחיב בכהנ"ל.

[ח] "ע"ד צדיקים ובעלי תשובה".

"להעיר מהמבואר - באופן אחר מהמבואר בפנים - באוה"ת ויצא[52]" -

ביאור ארוך בעניין יוסף ובנימין כצדיקים ובע"ת עם הרחבה וכו', ד"ה 'דבר אל בנ"י..קדושים תהיו כי קדוש אני" - תשכ"א, שאמר כ"ק אדמו"ר בחדרו הק'[53].

[ט] "נפתלי".

את עניין נפתלי מבאר כ"ק אדמו"ר באופן של 'לחבר הכל לאלוקות' - כיוון ש'נפתולי אלוקים נפתלתי[54], 'לשון חיבור[55]'.

ועד"ז מבאר[56] כ"ק אדמו"ר הצמח צדק שנפתלי הוא עניין תפילה - ע"ד 'התופל כלי חרס[57]', כ'נפתולי אלוקים' -

ומוסיף בזה כ"ק אדמו"ר מוהר"ש ש"יש בזה ד' פירושים, ת"א מפרש שהוא לשון תפלה קביל ה' בעותי כו', ומנחם בן סרוק מפרש שהוא לשון חבור שנתחברתי עם אחותי והוא מלשון צמיד פתיל, ורש"י מפרש שהוא מלשון דור עקש ופתלתול, והיינו שנתעקשתי והפצרתי והרביתי להתפלל כו', וברבות ויצא פע"א פי' נפתולי הוא בחי' נופת לי והיינו שקאי על התורה דכתיב בה מתוקים מדבש ונופת צופים יהיו נאמרים בחלקו של נפתלי[58], ולי הוא בגימט' מ' שהתורה ניתנה למ' יום כו'. והנה באמת תפלה וחבור הוא פירוש א' כי הפי' של תפלה הוא חבור כו' מל' התופל כלי חרס, ובאמת יש לחבר כל הד' פירושי' כי חבור ותפלה הם פי' א', כי גם התפלה היא מל' התופל שהוא לשון חיבור, ורש"י מוסיף רבוי התפלה, והרי שלשתם פי' לשון חבור ותפלה. והמד"ר מפרש על התורה, וי"ל כי זהו ג"כ ל' חבור, ולא נחלקו בפירושם רק באופני החיבור, שלהת"א ומנחם ורש"י ז"ל החיבור הוא ע"י התפלה שזהו בד"כ מלמטה למעלה, ולפי' המד"ר החיבור הוא ע"י התורה שזהו מלמעלה למטה"[59].

(ברשימה הבאה: על 'רחל', 'תשובה', 'סור מרע ועשה טוב', 'דן', 'בגד', 'מאשר שמנה לחמו' ועוד).


*) לע"נ זקני - הרה"ג והרה"ח וכו' הר' ישראל לייב ליפשיץ ע"ה, מתל' התמימים בליובאוויטש, ר"י בקלינצא, שו"ב ומפיץ יהדות באנייטשא, משפיע בת"א ובר"ג. נפ' ט' באב תש"ח, ולע"נ רעייתו מ' זלאטה מאשה ע"ה - נפ' כ"ה כסלו תשמ"ה, ואחיו ר' עזריא-ל אברהם, מתל' התמימים בליובאוויטש, אשר לא נודע היארצייט שלו.

*) לתגובות והערות נא לפנות לכתובת: העפרוני 2/1, מגה"ע.

[1]) ישעי' פרק ס' פסוק ב'.

[2]) רשימות חוברת כ"ף, רשימה ראשונה, עמ' 5. הפיענוח בעמ' 6-9.

[3]) דהרי, "מעשה אבות סימן לבנים" (ראה מדרש תנחומא פ' לך-לך, ט, וראה הנסמן בחוברת הנ"ל עמ' 6 הערה 1.)

[4]) =חסידות, ראה להלן.

[5]) ויקרא פ' י"ח פס' י"ט.

[6]) ויש בו גם איזה עניין הפכי, כדלקמן.

[7]) חדא"ג שם, והובא בשוה"ג להערת המו"ל שם מס' 4.

[8]) ולא צדק לבדו.

[9]) ראה לקו"ש ח"ב עמ' 396 ואילך, (ובלה"ק: תו"מ ח"ט עמ' 187), משיחת ש"פ נצו"י, כ"ה אלו"ל ה'תשי"ג.

[10]) שם

[11]) ע"ד ספירת התפארת, כדלקמן.

[12]) שם.

[13]) ע"ד ההשפעה דספי' החסד.

[14]) "ראה ספר הבהיר סקצ"א. השמטות לזח"א רסד, ריש ע"ב. ובכ"מ" (הערת כ"ק אדמו"ר בד"ה 'ושננתם לבניך - תשל"ח'). [וראה בארוכה ב'ספר הערכים חב"ד' ערך 'אברהם אבינו', וש"נ.]

[15]) מובן וגם פשוט שכהנ"ל הוא מדעת הרושם בלבד ללא כל אחריות, שגיאות מי יבין ומנסתרות נקני.

[16]) בעניין הטבילה בהמקווה קודם התפילה - ראה ליקוט ארוך ומקיף בנושא ב'היכל הבעש"ט' גל' י"ב.

[17]) תו"א תולדות יז, ג, ובכ"מ.

[18]) ב"ר פמ"ז, ו. פפ"ב, ו. זח"ג רנז, ב.

[19]) ראה סידור עם דא"ח כוונת המקוה קנט, סע"ד.

[20]) ראה תו"מ תש"כ, חכ"ז עמ' 480.

[21] כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, והוא בספה"ש 'תורת שלום' עמ' 156.

[22]) ויקרא פי"א פס' ל"ו.

[23]) ד"ה 'לפיכך נקראו הראשונים סופרים', ש"פ שמיני תשט"ז (תו"מ חט"ז עמ' 248).

[24]) שם.

[25]) לקו"ת פ' תבוא סד"ה 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך'.

[26]) מאת הר' אברהם שמואל בוקיעט, הוצאת איגוד השלוחים, כפ"ח ה'תשס"א.

[27]) תו"מ ח"ט עמ' 17, משיחת ש"פ שלח תשי"ג.

[28]) ב"ב מ"א, ב.

[29]) לשמע אוזן, מהדורה ראשונה, עמ' 196. מהדו"ב אינה תח"י.

[30]) ב"ר פ"מ. רמב"ן עה"ת בכ"מ, ועוד.

[31] תו"א ר"פ וארא (נה, א) .

[32]) ברכות ט"ז עמ' ב'.

[33]) תו"מ ח"י עמ' 165.

[34]) תו"מ ח"י עמ' 59.

[35]) תו"מ חכ"ד עמ' 71.

[36]) תו"מ ח"ה עמ' 37.

[37]) בשם המושאל, כפשוט.

[38]) מנחות צט, ב. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ה"ד.

[39]) ראה לשונו הק' של רש"י על הפסוק (ברכה, ל"ג, י"ח): "שמח זבולון בצאתך וישכר באוהליך": "זבולון . . יוצא לפרקמטיא . . ומשתכר ונותן לתוך פיו של ישכר והם יושבים ועוסקים בתורה, לפיכך הקדים זבולון לישכר, שתורתו של ישכר ע"י זבולון היתה".

[40]) "ועת זו שביום מצווה מן המובחר לקבוע אותה מיד לאחר התפילה" (שו"ע רסקנ"ה).

[41]) שם רסקנ"ו.

[42]) ראה תניא אגה"ק סי' ה' בשם האריז"ל.

[43] עקב עיסוקיהם האחרים (בתורה או בעסק) , עיי"ש.

[44]) ברכות לה, ב.

[45]) דכן הוא הסדר: יששכר- ורק לאח"ז - זבולון.

[46]) ראה תו"מ ח"ה עמ' 42 אות מ"ג.

[47]) סיום מס' ברכות.

[48]) קידושין מ, ב, וש"נ.

[49]) תו"מ ח"ג עמ' 48, ורה שם חי"י עמ' 215.

[50]) ירמי' לא, יד.

[51]) ביאור העניין בארוכה - עניין כלליות רחל והאבות, משא"כ עשרת השבטים, נתבאר בתו"מ ח"ג עמ' 59-61, שיחת פ' אחרי תשי"א, אותיות א' - ד'.

[52]) הערת המו"ל שם.

[53]) נדפס בתו"מ ח"ל עמ' 284 ואילך.

[54]) ויצא פ"ל פס' ו'.

[55]) ראה 'מחברת' למנחם בן סרוק שורש 'פתל'.

[56]) בראשית כרך ב שפ, א. הובא בלקו"ש ח"ל עמ' 317.

[57]) כלים פ"ג מ"ה. ובתו"א 'מי יתנך כאח לי' (תרומה), מבאר שתפילה הוא לשון התחברו, ע"ד 'התופל' כלי חרס'..'נפתולי אלוקים'!

[58]) והוא ע"ד הוספת כ"ק אדמו"ר בעניין נפתלי ששייך לתורה - באות ד' דהרשימה, ועוד חזון למועד.

[59]) תורת שמואל לאדמו"ר המהר"ש, ד"ה נפתלי איילה שלוחה תרכ"ז.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
לקוטי שיחות
שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות