E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה לכבוד שבת פרשת ויחי - חזק ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ח טבת ה'תשע"ח

חג השבועות - תשע"א
הגדה של פסח
בענין חיוב נשים בסיפור יצי"מ ושתיית ד' כוסות [גליון]
הרב יוסף יצחק הכהן יארמוש
'כולל מנחם' שע"י מזכירות כ"ק אדמו"ר

בגליון העבר (גליון טו עמ' 13) מגיב הרב נ.ש. שי' על מה שפירשתי דברי כ"ק אדמו"ר בהגדה של פסח בפיסקא מצוה עלינו לספר וז"ל רבינו: ואף נשים חייבות במצוה זו (מדאורייתא - לדעת החינוך ולר"י בתוד"ה שאף מגילה ד, א. ועיין תוד"ה מי סוכה לח, א - או מדרבנן. ראה ברכי יוסף סתע"ג ס"ק טו ובשבח פסח בארוכה, וכן משמע דעת רבינו בשו"ע שלו סי' תע"ב סכ"ה. וגם בספר בית דוד דקס"ד דפטורים - וכן ס"ל להמנ"ח - חזר בו בספרו לחם הפנים. ראה ספר מגיד דבריו ס' מ"ב). ע"כ.

וכתבתי ש"כוונת הדברים נראה" שהציונים הוא כמקור על זה שנשים חייבות במצות סיפור יצי"מ, מפני ש"לכאורה צ"ע לומר" שזה כמקור להשיטה שהחיוב של נשים הוא מדרבנן. (ולא כמו שכתב הרב הנ"ל שכתבתי "דמדברי הרבי מוכח דלא זהו כוונתו").

וכנראה שקיצרתי בביאור הדברים במקום שהייתי צריך להאריך.

אחרי שכ"ק אדמו"ר כ' "ואף נשים חייבות במצוה זו" ממשיך "מדאורייתא..או מדרבנן". ומפסיק באמצע עם ציוני מראי מקומות ע"י סימן של קו מפריד (Em Dash) בתחילה ובסוף, שהוא ע"ד חצי עיגול. והנה לפי"ז כשמעיינים בתוך הברכי יוסף ושבח פסח ורואים שכוונתם הוא להוכיח שנשים חייבות או מדאורייתא או מדרבנן (וכפי שהבאתי בגליון יג בהערה 2) למה שנחשוב שהוא רק כמקור (שיש מקום לומר) שנשים חייבות מדרבנן, ולא שנשים חייבות. (ובפרט שהציונים בא אחרי נקודה שמפסיק הענין וכאילו שהמ"מ הבא אחריו הוא על כללות הענין - שע"ז לא ענה הרב הנ"ל כלום).

והנה לכאורה הטעם לומר שהציון להברכ"י והשבח פסח הוא כמקור לחיוב נשים מדרבנן, הוא בחשבם שכוונת הציון "לדעת החינוך וכו'" הוא (רק) מקור להדיעה שנשים חייבות מדאורייתא.

אמנם כמו שהארכתי בהגליון שם שרק בחינוך מובא שיש חיוב מדאורייתא במצות סיפור יציאת מצרים. ועוד, למה בכלל צריך לציין עליהם אם הם מובאים בברכי יוסף ושבח פסח (ובפרט לדעת הרב הנ"ל שהובאו כמקור שיש מקום לומר שחייבים מדרבנן - הרי למה לא להביאם ג"כ כהמקור ליש מקום לומר שחייבים מדאורייתא, ולמה צריך לפרט מקורות הנ"ל).

ועוד יותר באם המ"מ לר"י בתוד"ה שאף במגילה שם הוא מקור לזה שחיובם מדאורייתא, הרי תוס' שם בתירוצם הא' הוא מקור לזה דהוי מדרבנן ולמה לא ציין הרבי לאותו תוס' למקור שנשים חייבות מדרבנן.

אלא שלענ"ד אין כוונת הציונים "לדעת החינוך וכו'" רק כמקור של הדיעה מדאורייתא, וכמו שבארתי בארוכה בגליון י"ג, ואין הכרח לומר שהציונים של הברכ"י ושבח פסח הוא מקורות להדיעה שזה מדרבנן.

אח"ז ממשיך כ"ק אדמו"ר וכ' "ראה..בארוכה". והמעיין בדבריהם יראו שהאריכות הוא לבאר שנשים חייבות במצות סיפור יצי"מ (ואינם פטורות) - ולא שחייבות מדרבנן. (ואם הכוונה הוא כדעת הרב הנ"ל לציון "שיש מקום לומר שחייבות מדרבנן" למה לכתוב "בארוכה").

לדעת הרב הנ"ל כך הוא המשך הציונים: ראה ברכ"י ושבח פסח בארוכה שיש מקום לומר שחייבים מדרבנן, וכן משמע דעת רבינו שחייבים מדרבנן. משא"כ לדעתי: ראה ברכ"י ושבח פסח בארוכה, וכן משמע דעת רבינו שנשים חייבות במצוה זו. והבוחר יבחר.

וע"ז ממשיך הרבי "וגם בספר בית דוד דקס"ד דפטורים..חזר בו בספרו לחם הפנים". האם גם כאן הכוונה שחזר מהקס"ד דפטור וסובר שהוי מדרבנן או (כמו שהוא לענ"ד) שזה עוד הוספה בהמובא עד כה שנשים חייבות במצוה זו (או מדרבנן או מדאורייתא) - שהרי הבית דוד שהוא המרא דהדיעה שנשים פטורות ממצוה זו (דהיינו שעל שיטתו בנוי' דברי הברכ"י ושבח פסח) חזר מדבריו וסובר שחייבים.

והנה כל הנ"ל הוא גם אם נבאר ששיטת אדה"ז הוא שנשים חייבות מדרבנן (דהיינו: שאפי' אם סובר שנשים חייבות מדרבנן, לענ"ד כוונת הציון הוא להראות שנשים חייבות במצוה זו, ולא כמקור שחייבות מדרבנן), אבל לענ"ד אין הכרח שזהו כוונת אדה"ז כלל, וכדלקמן.

וז"ל אדה"ז "וכן בשאר כל המצוות הנוהגות בלילה זה אין חילוק בין אנשים לנשים שאף שהנשים פטורות מכל מצוות עשה שהזמן גרמא בין של תורה בין של ד"ס אעפ"כ חייבו אותו חכמים בכל הדברים שתקנו בלילה זה לפני שאף הם היו באותו הנס של יצי"מ. ובאכילת מצה הן חייבות מן התורה לפי שהוקשה וכו'".

והנה: א) האם מפני שאדה"ז מביא טעם למה נשים חייבות דמצה מן התורה, ולא מביא (רק) הדין. ואפילו לא כ' "משא"כ" וכו' שזה יברר לנו שזה שונה מהכתוב לפני זה, אלא משמע שזה נכתב בענין בפני עצמו. האם זה מספיק לחדש משמעות שעד עכשיו הוא מדרבנן? מה שידוע לנו הוא רק שמה שעל מה שכתוב עד עכשיו אין הטעם הזה, ואדרבה עלינו לעיין למה מוסיף אדה"ז טעם זה (שאינו מובא בטושו"ע).

[דהיינו: באם אדה"ז כתב "ובאכילת מצה הן חייבות מן התורה.", הי' משמע שכוונתו לומר שרק זה מה"ת ולא השאר.

אבל אדה"ז כ' טעם למה זה מה"ת, והאם בגלל שלא הביא טעם לפני זה למה זה מה"ת זה ראי' שאינו מן התורה. (וע"ז לא ענה הרב הנ"ל שום דבר)].

ב) מצות סיפור יצי"מ הוא לא בגדר מה "שתקנו בלילה זה" וא"כ אינו נכלל גם בזה.

ג) מהו ההכרח שמה שכתוב "וכן בשאר כל המצוות הנוהגות בלילה זה" כולל גם מצות סיפור יצי"מ (כדי לדייק שגם נכלל בחלק הראשון של הסעיף שחיובם רק מדרבנן, לדעתם), ואולי אינו כולל סיפור יצי"מ. ולהעיר מלשון הטור והלבוש: כגון מצה ומרור. (אלא שמכיון שכ' "כל המצוות" משמע שכולל גם סיפור יצי"מ, ולכן (לענ"ד) כ' כ"ק אדמו"ר "וכן משמע").

ד) לדעתם יוצא שמה שכ' אדה"ז "וכן בשאר כל המצוות הנוהגות בלילה זה אין חילוק בין אנשים לנשים" אינו מדוייק (ולהעיר שלשון הזה נראה כחידושו של אדה"ז), שהרי יש חילוק שאנשים חייבים בסיפור יצי"מ מדאורייתא משא"כ אנשים, ובלשונו של הרב הנ"ל ש"פשוט שכוונתו כהמשמעות הפשוטה של המילים", ועיין בלקו"ש ח"ז עמ' 48 ובהערה 10, שמפשטות הענינים שם משמע שכ"ק אדמו"ר לומר בלשון הנ"ל "כל המצוות וכו'" שאין חילוק בין אנשים לנשים מן התורה, עיי"ש היטב.

(ומה שכ' הרב הנ"ל ש"נלמד במכ"ש שכן הוא גם במצות סיפור יצי"מ שהוא מדאורייתא", להעיר מתוד"ה היו (פסחים קח, ב) שחולק על סברא זה להדיא).

והרב הנ"ל מסיים דבריו ב"ביאור בפשטות" בכוונת ציון כ"ק אדמו"ר לתוס' שאף נשים חייבות ד' כוסות שאף הן היו באותו הנס (בפיסקא 'ד' כוסות'), כשזה גמ' ערוכה.

ותמצית דבריו הוא שאדה"ז וכ"ק אדמו"ר מוסיפים על הגמ' וכותבים ש"אף הם היו באותו הנס של יציאת מצרים".

וז"ל הגמ' "נשים חייבות בארבעה כוסות הללו שאף הן היו באותו הנס". והנה פשוט שמדובר בנס של יצי"מ. והאם משום שפירט הלבוש ואדה"ז והרבי את הדברים יש כאן משום חידוש?

וז"ל רש"י (ורשב"ם) "שאף הן היו באותו הנס כדאמרינן בשכר נשים צדקניות שבאותו הדור נגאלו". האם לרש"י לא מדובר בגאולה של יציאת מצרים?

ומה שכ' ש"פשוט שכוונתו כהמשמעות הפשוטה של המילים" הרי זה גם על המילים "אף הן היו באותו הנס" (בלי שייכות להמילים "של יציאת מצרים"), שפשטות כוונתו הוא כפי' התוס' ("שאף הן היו באותו ספק, משמע באותה סכנה") - וכפי' שמקשה התוס' עצמו, עיי"ש.

וכל הנ"ל הוא להגדיל תורה ולהאדירה.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
הלכה ומנהג
שונות
הגדה של פסח