E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה לכבוד שבת פרשת ויחי - חזק ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ח טבת ה'תשע"ח

כ' מרחשון – ש"פ חיי שרה - תשע"ב
גאולה ומשיח
אף בערי מקלט הוא אומר אם ירחיב ה' אלקיך את גבולך וגו
הת' שלום צירקינד
תות"ל המרכזית - 770
' (גליון)

כ' הרמב"ם בהל' מלכים פי"א ה"ב בהמשך למ"ש בהל' א': "וכל מי שאינו מאמין בו, או מי שאינו מחכה לביאתו, לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו . ." - "אף בערי מקלט הוא אומר אם ירחיב ה' אלקיך את גבולך ויספת לך עוד שלש ערים וגו' ומעולם לא היה דבר זה, ולא צוה הקב"ה לתוהו". וכמו שהביא ג"כ בהל' רוצח פ"ח ה"ד: "בימי המלך המשיח מוסיפין שלש אחרות על אלו השש שנאמר ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה, והיכן מוסיפין אותן בערי הקיני והקנזי והקדמוני שנכרת לאברהם אבינו ברית עליהן ועדיין לא נכבשו, ועליהן נאמר בתורה ואם ירחיב ה' אלקיך את גבולך כאשר נשבע לאבותיך ונתן לך את כל הארץ אשר דבר לתת לאבותיך ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה.

ובגליון הקודם הביא הגראיב"ג שליט"א הקושיא דמהו ההוכחה מזה על ביאת המשיח, הרי אפשר לומר שארצות אלו יכבשו ע"י נביא או ע"י שופט מדעת רוב ישראל לפני ביאת המשיח (שאז נקרא זה בשם א"י, כמ"ש הרמב"ם בהל' תרומות פ"א ה"ב). והאריך הרב הנ"ל בכמה אופנים איך יש להוכיח זה מהפרשת הערי מקלט שצ"ל בזמן מלך המשיח דוקא, ובסוף כ' שאכתי תקשי לכאורה ממ"ש בלקו"ש חל"ד ע' 116 הערה 21 וז"ל: ובפרט שלכאורה הי' אפשר להביא ראי' מעצם ההבטחה ד"ירחיב ה"א את גבולך", שקאי על ארץ "הקיני והקנזי והקדמוני שנכרת לאברהם אבינו ברית עליהן ועדיין לא נכבשו" (רמב"ם הל' רוצח שם). עכ"ל.

ולכאו' יש לומר בפשטות, דאין כוונת הרמב"ם לומר דענין זה הוא הוכחה על מלך המשיח עצמו, כ"א הוכחה שצ"ל הגאולה, שזה אנו לומדים ממ"ש ואם ירחיב ה"א את גבולך וגו', דמובן בפשטות, דבכדי שיתקיים פסוק זה, צ"ל שיהי' זמן שאז ישובו בנ"י לא"י ויהי' להם שלטון עצמי בכל א"י עד שירחיב ה' את גבולם ויתן להם קיני קניזי וקדמוני, שזהו ענין של גאולה. וע"ד הראי' הראשונה שמביא הרמב"ם מהפסוקים בפ' נצבים ושב ה"א את שבותך וגו', שזהו הוכחה על הענין של הגאולה עצמה. [ולאחר שאנו יודעים שצ"ל שיהי' זמן כזה, נלמד מהנבואה דפ' בלעם שזה יהי' ע"י מלך המשיח דוקא, שהוא יהי' זה שיחזור המלכות והממשלה של ישראל, והוא יהי' זה שינצח כל האומות סביביו כמ"ש וקרקר כל בני שת (ראה לקו"ש חי"ח ע' 282), וממילא מובן שבימי המלך המשיח דוקא יתקיים הפסוק הזה ד"ואם ירחיב ה"א וגו'"[1]. וע"ד הנתבאר בלקו"ש חי"ח ע' 272 (וע' 278) ובלקו"ש חל"ד ע' 114 בנוגע להפסוקים מפ' נצבים שהרמב"ם מביא בהל' א' ושב ה"א את שבותך וגו', שזה שאנו יודעים שזה יהי' ע"י מלך המשיח בדוקא נלמד מנבואת בלעם]. שעפ"ז מובן בפשטות, דשפיר הי' אפשר להביא ראי' על הענין דהגאולה מעצם ההבטחה ד"ירחיב ה' אלוקיך וגו'" עצמו. [וזה שהרמב"ם מביא דוקא ההוכחה מהציווי ד"ויספת לך עוד שלש ערים וגו'", הוא מפני שרוצה להוכיח שזהו חלק ממצוות התורה, ויש בזה המעלה דהנצחיות דמצוות ושצ"ל כפשוטו, כמבואר בלקו"ש שם].


גאולה ומשיח
אף בערי מקלט הוא אומר אם ירחיב ה' אלקיך את גבולך וגו
הרב משה רבינוביץ'
תושב השכונה

' (גליון)

בגליון העבר מביא ידידי הרב א.י.ב.ג. כמה וכמה דרכים לתרץ שאלת החכם (על ראית הרמב"ם על ביאת המשיח ממ"ש בתורה ואם ירחיב ה' אלהיך את גבולך ויספת לך עוד שלש ערים וגו' ומעולם לא היה דבר זה, ולא צוה הקב"ה לתוהו) שלכאורה אפשר שיהיה כיבוש א"י והרחבת גבוליה לפני ביאת המשיח.

ומציע הרב גרליצקי ב' פתרונות:

א) עפ"י מ"ש בספר מעשי למלך שאף שאכן ישנה אפשריות של סנהדרין וכו' בזמן הגלות אבל היות וא"א להיות סנהדרין הדנה דיני נפשות לפני ביאת המשיח לכן דין ערי מקלט שקולטין להורג בשגגה לא יתכן לפני ביאת המשיח. והיות "ומעולם לא היה דבר זה, ולא צוה הקב"ה לתוהו" מזה מביא הרמב"ם ראי' על ביאת המשיח מתורה שבכתב.

ב) עפ"י מ"ש בלקו"ש חכ"ה פ' חיי שרה א' סעי' ד' שערי מקלט קולטות רק כשהם של הלויים, וחלוקת הערים שיתוספו יהי' רק לעתיד לבא[2]. ולכן אפשריות הרחבת א"י וקביעת ערי מקלט חדשים יתכן רק לאחרי ביאת המשיח.

אבל בסופו נשאר בצ"ע, כי משמע מהשיחה הנ"ל שיש להביא ראי' על ביאת המשיח מעצם כיבוש הקיני קניזי וקדמוני שעדיין לא נכבשו. היינו אפילו בלי החיוב של ערי מקלט.

אבל המעיין בלקו"ש חל"ד ע' 111 הערה 12 יראה לכאורה שבר מין דין ישאר הדבר בקושי' ואין פתרונותיו מיישבים פשטות לשון הרמב"ם.

שהיוצא מהסבר ההערה שם – [שלמרות שכבר ביאר הלכה זו בכמה מקומות בלקו"ש באופן אחר, אבל כאן הוא מסביר] – שכוונת הרמב"ם בהלכה זו היא להביא ראי' מוכרחת על ביאת המשיח מתורה שבכתב מבלי להשען על דברי נביאים ומכל שכן על מאמרי רז"ל.

וז"ל: "אבל פשטות לשון הרמב"ם היא, שכוונתו להביא ראי' מתושב"כ על עצם ביאת המשיח, כהמשך לשונו "ומעולם לא הי' דבר זה ולא צוה הקב"ה לתוהו, אבל בדברי הנביאים אין הדבר צריך ראי' שכל הספרים מלאים בדבר זה".

והיינו שכוונת הרמב"ם (עכ"פ כפי שמפרש כאן בלקו"ש חל"ד) היא לראי' מן התורה בלי פלפולים! ובמכ"ש ממה שאינו מסתפק מראיות מפורשות בדברי הנביאים.

בלשון אחר - אין הרמב"ם מביא פסוק סתום מתושב"כ שאין ממנו ראי' מפורשת ופשוטה על ביאת המשיח ורק עפ"י שקו"ט ארוכה נגיע למסקנה שישנו משיח מן התורה. ולא נחית לי' להרמב"ם להביא ראי' מפסוק בתורה ש(רק) עפ"י תירוץ ספר מעשי למלך על קושי' של אחרונים יוצא שישנו ראי' מפורשת מתושב"כ "על עצם ביאת המשיח"! הלזה נקרא "ראי' מתושב"כ"?

אם אנו נצטרכים למ"ש בספר החינוך, מנחת חינוך, מעשי למלך וקובץ הערות וביאורים ועוד כדי שראי' מהפסוק ואם ירחיב וגו' יהי' "מפורש" – אז מאי עדיף "פסוק מפורש" זה ממ"ש בהלכה שלפני זה "אשורנו ולא קרוב" (שם), ואמרו רז"ל: זה המלך המשיח[3].

ולחומר הקושי' נראה לומר הסבר אחר בדרך אפשר. ואקוה שלא יטפלו עלי חובשי ביהמ"ד כי מ"ש להלן אולי אינו רגיל. והבוחר יבחר.

ובהקדם:

לשון זה ברמב"ם "ומעולם לא היה דבר זה, ולא צוה הקב"ה לתוהו" נדיר ביותר ביד החזקה. כי בעצם ראי' זו שונה היא קצת מגדרי ההלכות והראיות של הרמב"ם בספרו.

דהרי ראי' זו נהיתה ראי' לביאת המשיח רק לאחרי החורבן. זאת אומרת – בכל הדורות, שבני ישראל חיו באה"ק כשעדיין היה מלך, נביא וסנהדרין הדנה דיני נפשות אין ראי' מפסוק כי ירחיב וגו' שיבוא יום ויתגלה מלך המשיח.

כי בכל עת ובכל רגע הרי יכול לקרות ש"ירחיב ה' את גבולך" והמלך עפ"י נביא וסנהדרין יגייס את חייליו, יכבוש את הפריזי קיני וקדמוני[4]ויחול עליהם דין ארץ ישראל ויתחייבו אז במצות "ויספת לך עוד שלש ערים, על השלש האלה". ולכן מפסוק זה באותו הזמן אין ראי' על עצם ביאת המשיח.

כי לדעת הרמב"ם מצווה וראי' והבטחה נפלאה זו אכן נתנה בסיני ונכתבה בתורה שבכתב. אבל אופן קיומה והתגשמותה תלוי' בהיסטורי' ובמצב בני ישראל.

אם יזכו – אז תתקיים הרחבת א"י וכתוצאה מזה קיום מצוות הוספת ערי מקלט בלי צרות הגלות וחבלי משיח. אבל אם ח"ו לא יתגשם חזון הזה בעודם שרויים על אדמתם אז יצטרכו לחכות עד שיד ישראל תקיפה, וישובו לארצם וירחיבו את גבולם ואז יקיימו מצוות הוספת ערי מקלט. וזה יתכן אפילו קודם ביאת המשיח כנ"ל.

אבל בזמן הרמב"ם שעבר כבר למעלה מאלף ומאה ושבע שנה לחורבן[5]ובהתחשב בגלות המר והנבזה[6]ומלכות ושעבוד הגוים השולט עליהם הרי באופן פרקטי לא תתכן שיבה לארץ וכו' ועד לכיבוש בנ"י של עוד ערים נוספים. וע"ז כותב הרמב"ם, ש"מעולם לא היה דבר זה", לא בזמן הבית וגם לא מהתחלת הגלות ועד ימיו, ובדרך הטבע גם לעתיד לא יהי' כדבר הזה.

ומכיון שהתורה היא נצחית,"ולא צוה הקב"ה לתוהו" והיות שחזון הזה לא התקיים בזמן הבית, ומזמן החורבן עד זמנו של הרמב"ם גם לא התקיים, ובזמנו לא ראה הרמב"ם אפילו באופק הרחוק מציאות והזדמנות כזו שבנ"י יכבשו כל ארץ ישראל ועוד ארצות, אז איך בסופו של דבר יתקיים מצווה זו? והלא 'לא צוה הקב"ה לתוהו'!

היינו שהרמב"ם מדבר באופן פרקטי למסופקים. וכותב הוא להם באופן פשוט: מי שמאמין בתושב"כ יודה שהקב"ה, יודע העתידות, הכניס בתורה ראי' מוכרחת ופשוטה למדי על עצם ביאת המשיח שרק כעת מובנת במילואה. וכוונת והבטחת התורה היתה שיבוא זמן שאכן תתקיים יעוד זה אחרי שהות בנ"י בגלות שנים ארוכות.

איך? רק (באופן ניסי[7]) על ידי התגלות מלך המשיח.

ftnn

[1]) ליתר ביאור, ובסגנון של השיחה דחלק ל"ד הנ"ל: בשיחה הנ"ל (ס"ה) מבאר המעלה בראי' זו שהיא הוכחה חזקה יותר גם על הראיות מפ' נצבים ונבואת בלעם, וגם על ההבטחה עצמה דירחיב ה"א את גבולך וגו', - מפני שעי"ז נעשה זה חלק ממצוות התורה, ויש ע"ז הנצחיות דמצוות התורה, וצריך להתקיים כפשוטו, ולכן אפי' מי שאינו מאמין בההבטחות הכתובות בפ' נצבים ובנבואת בלעם בפני עצמם, מפני שסובר ששיייך שההבטחה תתבטל או שמוציא ההבטחות מפשוטן, שלכאו' א"א לומר עליו שהוא כופר בתורה ובמשה רבינו, אבל מ"מ בנוגע לציוויי התורה צ"ל שהוא כפשוטו ונצחי, וצ"ל זמן שיתקיים, וממילא צ"ל בנוגע לציווי הקב"ה בתורה "ואם ירחיב ה"א את גבולך . . ויספת לך עוד שלש ערים וגו'" שמוכרח להאמין שיגיע זמן כזה שיתקיים כפשוטו, דהיינו שיהי' מצב של גאולה (שישובו בנ"י לא"י ויהי' להם ממשלה וכו' כנ"ל, שעי"ז יוכל להתקיים מ"ש "ואם ירחיב ה"א את גבולך . . ויספת לך עוד שלש ערים וגו'"). ויתירה מזו (כן לכאו' י"ל הכוונה) - שמכיון שצ"ל שיגיע זמן הגאולה כפשוטו מצד המצווה דערי מקלט, יצטרך שוב לומר שגם הכתובים בפ' נצבים ובנבואת בלעם הם נצחיים ויתקיימו בפועל כפשוטם, (דמהיכי תיתי לומר שמאמין מצד המצווה דערי מקלט שיגיע זמן הגאולה כפשוטו, אבל אלו הפסוקים שבו מבאר התורה אופן הגאולה הם שלא כפשוטם, והגאולה תבוא באופן אחר?!).

ftnn

[2]) אגב יש לעיין על מ"ש שם שערי מקלט שיתוספו בימות המשיח יהי' נחלת הלוים, וחלוקה זו תהי' רק בביאת המשיח. הנה צריך חיפוש בחלק של מי מהשבטים תפול ארצות האלו (שבתוכם יהי' ערי מקלט שהם נחלת הלוים). כי כידוע חלוקת הארץ לי"ב שבטים אף פעם לא נתבטלה. גם לאחרי החורבן והגלות. צפנע"ח הל' קידוש החודש ה, יג.

ftnn2) במילים חדות יותר- הרמב"ם רוצה להוכיח גם למי שאינו מאמין ח"ו בקבלת חז"ל - תושבע"פ. ולכן מביא פסוק מהחומש שבו נאמר ההבטחה על ביאת המשיח במפורש.

ftnn

[4]) לכאורה – לאו דווקא. עפ"י ההנחה שכוונת הרמב"ם לראי' מהחומש מבלי מאמרי חז"ל. והרי בפסוק לא נזכר איזה ערים יתוספו ע"י ברכת ה' להרחבת גבולי א"י.

ftnn[5]) רמב"ם הל' שמיטה ויובל פ"י הל' ז.

ftnn[6]) עי' ברמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יד הל' א' "כיצד מקבלין גרי הצדק: כשיבוא להתגייר, ויבדקו אחריו ולא ימצאו עילה אומרים לו, מה ראית שבאת להתגייר, אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דווים דחופים ומסוחפין ומטורפין, וייסורין באין עליהן; אמר אני יודע, ואני כדאי מקבלין אותו מיד".

מובן שלשון זה אומרים לגר רק בזמן שאין יד ישראל תקיפה כמו בזמן הגלות.

ftnn[7]) מובן שאין זה סתירה למ"ש הרמב"ם שאין מלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים. וק"ל.