בתניא פי"א מביא את דרגת רשע ורע לו - "שהרע שבנפשו הוא לבדו נשאר בקרבו, כי גבר כ"כ על הטוב עד שנסתלק מקרבו.."

וצריך להבין: בפ"א מביא מהרח"ו "שלכל איש ישראל אחד צדיק ואחד רשע יש שתי נפשות ... נפש אחת מצד הקליפה וסט"א ... וממנה באות כל המדות רעות ... וגם מדות טובות שבטבע כל ישראל ... באות ממנה ... שיש בה ג"כ טוב".

היינו שאפי' אם יש למישהו רק את הנפש הבהמית יש בו ג"כ טוב, וא"כ גם כשנסתלק נפה"א והטוב שבה אי אפשר לומר עליו שהוא רשע גמור ורע לו כי יש בו טוב ומדות טובות שבטבע כל ישראל. וצע"ק.